כתבות של דנצ'ו

התוכן:

חידות המדבר - על מסע למפגש הגבולות מצרים-סודן-לוב

דג בלחם - על מאכלי רחוב באיסטנבול

בלי נשים, בשר ותפוחים - על החיים במנזר מרסבא

איסטנבול הצבעונית - על צבעונים באיסטנבול ובכלל

מחולות עם - על העלוי-בקטשי בתורכיה ועל חגם בחג'י בקטש

הסירה שבורת התורן - על ציור של סירה מתחת לכנסיית הקבר בירושלים

סוכות במדבר - על חגיגות השלום בנווה סיווה

1

 

2

3

44

5

6

 

7

 

    דג בלחם
על מאכלי רחוב באיסטנבול

פורסם ב"מסע אחר"         כתב וצילם דנצ'ו ארנון

1

אוכל הוא אחד ממרכיבי החוויה של טיול בארץ זרה, זאת כולם יודעים. מי שטייל באיסטנבול יסכים איתי שאין עיר בה בלוטות הטעם חוגגות כמו בעיר מופלאה זו. בכלל, קשה מאוד למצוא בתורכיה מסעדה גרועה או אוכל מגעיל, פרט אולי למלכודות תיירים במרכזי תיירות. לעומת זאת באיסטנבול אפשר למלא את החוויה הקולינארית ברחובות, בכלום כסף. הנה לפניכם מה שמציעים הרוכלים ובעלי הדוכנים לעוברים והשבים, יחד עם הסיפורים שמאחוריהם.

 ארוחת בוקר  

2

הסִימִיט, מלך הרחוב
הסימיט  הוא מעין הכלאה בין הבייגלה היהודי והכעק הערבי: שחום ופריך מבחוץ, רך וריחני מבפנים וכולו מכוסה בסומסום קלוי. גם טעים וגם משביע, הארוחה הזולה והקלה להשגה בעיר. רוכלי הסימיט נמצאים כמעט בכל מקום וברוב שעות היממה, אם כי עיקר מלכותו בשעות הבוקר, אז הוא טרי וחם.
יש שני סוגים של רוכלי סימיט. יש בעלי עגלה הנושאת מין אקווריום גדול בו מוצגים הכעכים לראווה, לעיתים עם דברי מאפה נוספים. אצל אלה אפשר לקבל גם משולש גבינה מותכת לשיפור הסימיט. ואילו הבולטים ביותר ברחובות הם הרוכלים האקרובטים הנושאים על ראשם בשווי-משקל מפליא מגש עגול גדול, עליו פירמידה ענקית של סימיטים, ובידם חצובה קטנה. מידי פעם הם עוצרים, מניחים את המגש על גבי החצובה ומוכרים את מרכולתם.

3

המאכל העממי הזה זוכה בשנים האחרונות לתחייה: בכל רחבי העיר צצים "ארמונות סימיט" – מסעדות מפוארות בהן מוצע מבחר של סימיטים ולהם מבחר מילויים. למרבית הפלא תופסים היכלות הסימיט את מקום מסעדות ההמבורגרים שפעלו בעיר, מין הפגנה אנטי אמריקנית.

פּוֹאָצָ'ה לארוחת הבוקר
משעות הבוקר המוקדמות ניתן לראות בשכונות המגורים רוכלים דוחפים עגלות-אקווריום עמוסות וקוראים בקול:  "פואצ'ה, פואצ'ה!". עקרות הבית בדירות 4הנמוכות שולחות את הילדים להביא מהם את ארוחת הבוקר ואילו הגרות בקומות הגבוהות משלשלות את הסל התלוי מהמרפסת ובו מעט כסף ומעלות אותו עם המאפים האלה, המפיצים ריח מעורר תיאבון.
אני מניח שאילו היו מוכרים את הפואצ'ה בישראל, היו מכנים אותה "בורקאס". כמה מילים על זה האחרון.
"בורקאס" זו מילת רבים. ביחיד: "בּוֹרֵק". באיסטנבול מוכרים אותם ב"בורק-סלון", שם אופים את בצק העלים הממולא (גבינה, בשר, תרד, תפו"א וכו') בתבניות. למאפים צורת נקניק, ספיראלה או ריבוע ומהם חותכים בסכין מיוחד חתיכות, ומגישים על מגשית פלסטיק עם מפית, מאכל תאווה. אגב, בבורק-סלון אפשר גם לקבל סוּ-בורק (סו בתורכית – מים) שהוא בצק עלים ממולא, כמו הקודם, אך מבושל ולא אפוי. ברוב ה"סלונים" אפשר גם לשבת לאכול ליד שולחנות קטנים.
לעומת הבורק, הפואצ'ה היא מאפה סגור מבצק עלים, ממולא בגבינה מלוחה, בתפו"א או בשום דבר וצורתו עגולה או כלחמנייה מוארכת.
משעות הבוקר המוקדמות ניתן לראות בשכונות המגורים רוכלים דוחפים עגלות-אקווריום עמוסות וקוראים בקול:  "פואצ'ה, פואצ'ה!". עקרות הבית בדירות הנמוכות שולחות את הילדים להביא מהם את ארוחת הבוקר ואילו הגרות בקומות הגבוהות משלשלות את הסל התלוי מהמרפסת ובו מעט כסף ומעלות אותו עם המאפים האלה, המפיצים ריח מעורר תיאבון.5
אני מניח שאילו היו מוכרים את הפואצ'ה בישראל, היו מכנים אותה "בורקאס". כמה מילים על זה האחרון.

"בורקאס" זו מילת רבים. ביחיד: "בּוֹרֵק". באיסטנבול מוכרים אותם ב"בורק-סלון", שם אופים את בצק העלים הממולא (גבינה, בשר, תרד, תפו"א וכו') בתבניות. למאפים צורת נקניק, ספיראלה או ריבוע ומהם חותכים בסכין מיוחד חתיכות, ומגישים על מגשית פלסטיק עם מפית, מאכל תאווה. אגב, בבורק-סלון אפשר גם לקבל סוּ-בורק (סו בתורכית – מים) שהוא בצק עלים ממולא, כמו הקודם, אך מבושל ולא אפוי. ברוב ה"סלונים" אפשר גם לשבת לאכול ליד שולחנות קטנים.
לעומת הבורק, הפואצ'ה היא מאפה סגור מבצק עלים, ממולא בגבינה מלוחה, בתפו"א או בשום דבר וצורתו עגולה או כלחמנייה מוארכת.