חגים וטקסים בכל השנה

 

 התוכן 

הרב איפרגן (הרנטגן, בנתיבות), תקיעת שופרות (המקובל דוד בצרי בעמוקה), ההילולא על קבר הצדיק משטפנשט (בביהק"ב בנחלת יצחק), פטר חמור (המקובל בצרי בירושלים, במושב עופר), אל-גטאר (הילולת נשים יוצאות תוניס בלוד), על קבר האדמו"ר מזוועהיל (ביהק"ב שייח' באדר, ירושלים), רמדאן (מוסלמים, ירושלים), תותח הרמדאן (ביהק"ב א-סהרה, ירושלים), חתונות (קראית, יוצאי אתיופיה), ברית (קראים), טבילה (אורתודוקסים, איבלין. סורים, ירושלים. קתולים, ירושלים) חתונה (חרדים), לווייה (שומרונים – לוויית הכהן הגדול), סמיכת כפיים (נזירים פרנציסקניים בסנט סלבדור, נזירים סלזיאנים ואבות לבנים בגת שמנים), קבלת פנים (לפטריארך המרוני החדש, לבישוף הקופטי החדש).

 אלוף זורקי הנרות 

טקס חדש: הכל התחיל בהילולה של הבבא סאלי. בהתחלה היו מדליקים נרות על הקבר. כשרבו האנשים והדוחק, התקינו מיתקן להדלקת נרות בחוץ. כשהדוחק סביב המיתקן גבר, הקיפו אותו בגדר. עכשיו המאמינים היו צריכים לקלוע את הנרות מרחוק, קליעה למטרה. נוצר פולחן חדש: מבקשים בקשה וזורקים נר למיתקן. אם פוגעים, מובטח שהבקשה תתקבל.
הרב המקובל איפרגן ("הרנטגן") התקנא בבא סאלי ושיפר את הפולחן. הקים מצבה גדולה על קבר אביו הצדיק, מתחם גדול, מיתקן לקליעה למטרה של נרות לציבור – ומיתקן לקליעת נרות לו עצמו. בהילולה שהוא עורך באים אלפים. הרנטגן, אלוף בקליעת נרות, זורק אלפי נרות למיתקן תוך שהוא משכנע את הקהל לתרום לו כספים. הוא גם זורק נרות אל הקהל, המתנפל לתפוס אותם, סגולה למזל.12

נושאת תפילת בקשה לפני זריקת הנר:3456

  אלף שופרות בעמוקה 

ביום שלישי, 28.6.11, היה בעמוקה טקס של המקובל דוד בצרי שליט"א שהבטיח אלף שופרות שיתקעו ויבטיחו זיווג למשתתפים (בתוספת תשלום פעוט). היו רק איזה ארבעים שופרות שתקעו, והמון מעריצים (ובעיקר מעריצות המחפשות זיווג) שביצעו את הטקסים המשונים בהתלהבות. בטח יצאו משם זיווגים.

CeremonyPics25CeremonyPics26CeremonyPics27

   ההילולא על קבר הצדיק משטפנשט 

ידעתם שבבית הקברות בנחלת יצחק קבור הצדיק משטפנשט? ידעתם שכל יום חמישי ב-21.00 מתקיים על קברו תיקון שבועי?
ביום חמישי, 28.7.11, קיימו מוסדות שטפנשט את ההילולא השנתית על הקבר. מאות אנשים באו אל "מעיין הישועות" לראות ישועות. החידוש (בשבילי) הייתה מכונית השתייה, מתקן עצום עם הפרדה בין גברים ונשים.CeremonyPics28

 פטר חמור 

יש חרדים שמחפשים מצוות מתחת לאדמה. פטר חמור זו מצווה לפיה יש לפדות את הבכור שנולד מחמור בשה צאן. הרב בצרי קנה אתון מבכירה בהריון ולמזלו היא המליטה תאומים ב-28.3.2013 נערך טקס המוני בבית הכנסת שלו במחנה יהודה בו נכחו מאות צופים. היה שם גם שה שניתן לכהן.32

 פטר חמור במושב עופר
יום שלישי, 19.4.2016

יעקב כהן ממושב עופר החליט לקיים את המצווה הנדירה וקנה אתון בהריון ראשון שילדה לו עיר. הוא גם דאג לשה כדי לפדות אותו. ערב הפסח הוא ערך חגיגה גדולה לתושבי המושב ולאורחים. לאחר תפילת מעריב יצאה תהלוכה גדולה שהקיפה את המושב בשירה ובריקודים. בראש התהלוכה נסעה משאית מקושטת בשלל אורות צבעוניים, בחנוכיה ובשלט אלקטרוני מואר. בתוך המשאית היו ספרי תורה בבתי כסף. המשאית השמיעה מוסיקה חסידית מחרישת אוזניים ופיזרה אורות לייזר צבעוניים. מידי פעם האיש שבמשאית הפריח עשן ממכונת עשן, ירה קונפטי וחילק לקהל אבוקות. אחרי המשאית רקדו גברים ואחריהם קהל גדול של נשים וילדים ובסוף משפחת כהן על טרקטורון שגרר את עגלת העיר והשה.DSC_0875DSC_0848DSC_0914DSC_0942DSC_1050DSC_0994DSC_0956

לאחר שהקיפו את המושב בתהלוכה הגיעו כל הקרואים למגרש מואר שליד בית הכנסת. שם נערך טקס מסירת השה לכהן. יעקב כהן היה לבעליו החוקי של עייר חמוד, ולא היה צריך לערוף את ראשו. הטקס הסתיים בצילומי סלפי עם גיבורי השמחה ובסעודה לכל הנוכחים.DSC_1115DSC_1163DSC_1175

 הילולת נשים 

אשה אחת שעלתה מתוניס חלמה על קדושה בשם צלאת אל-גטאר, אספה כספי תרומות והקימה לה בית כנסת. בבית הכנסת שליד פסי הרכבת בין לוד לרמלה, , שלו חצר רחבה, מתקיימת כל שנה סמוך לראש השנה הילולת נשים, רובן יוצאות תוניס. הן באות, קושרות מטפחות לספרי התורה בבית הכנסת ומבשלות אוכל, הרבה אוכל, בעיקר קוסקוס. אחרי שאוכלים גברים מוציאים את ספרי התורה בתהלוכה והנשים מנשקות אותם. לסיום יש תזמורת וריקודי נשים. יופי של הילולה.1234

 כל שני וחמישי 

ליד בית המשפט העליון יש בית קברות ("שייח' באדר") שקברו בו בימי מצור 1948 כשלא ניתן היה להגיע להר הזיתים. מספרים שחסיד גור מאנגליה חלם  שגדליהו משה,  האדמו"ר מזוועהיל, הופיע לפניו, ציווה עליו לגלות את מקום קברו ולבוא ולהתפלל אצלו שלוש פעמים: ביום שני, ביום חמישי ושוב ביום שני, ואז יזכה לישועה. הוא מצא את הקבר, התפלל כנדרש – ומצא את הישועה. מאז מגיעים לקבר המונים כל שני וחמישי. בעיקר נשים, ולאו דווקא מחסידות זוועהיל (כן, יש כזאת, ולה קהילות בירושלים ובביתר עילית). יש מחיצה, ויש צד נפרד למצבה לכל מגדר. בכניסה יש שולחן עליו מניחים כיבוד ושתייה ועץ עליו תולים שקיות פלסטיק עם בקשות.123

 יום של צום
על חודש הרמד'אן ומנהגיו בירושלים

בימי הרמד'אן מרבים בקניות. מאות אלפי מוסלמים עולים לתפילות בהר הבית וכל הסמטאות המוליכות להר הופכות לשווקים הומים.Untitled-1

בין כל הצעצועים, התכשיטים ושאר מוצרי המזרח הרחוק בולטים הפנסים – פאנוס אל-רמד'אן. היה מקובל לתלות בפתח הבית בימי הרמד'אן פנס מפח ומזכוכיות צבעוניות ובתוכו נר. כיום הפנסים הם מתוצרת המזרח הרחוק, מנצנצים בתאורה חשמלית צבעונית ויש גם פנסים קטנים על בטריות, תוצרת סין, המשמיעים מנגינות של הרמד'אן. בערב מוארות סמטאות הרובע המוסלמי בהמון נורות צבעוניות. סמוך לשער האריות מצאתי פנסים מקוריים שנעשו מתבניות של ביצים.Untitled-2Untitled-3Untitled-4

עיקר השוק בדוכני האוכל. הקטאיף הוא המאכל המסורתי של הרמד'אן. בצקיות (פנקייק) שקונים אותן, ובבית מניחים עליהן אגוזים טחונים, צימוקים ושאר מתוקים, מגלגלים ואופים בתנור. פעם היו המון דוכני קטאיף בעיר. כיום נעלמו רובם ומצאתי רק אחד בשוק הקצבים. במקום דוכני הקטאיף צצים המון דוכני פלאפל. כדורי הפלאפל מתאימים לכיסם של העניים. יש חידוש: כדורי פלאפל גדולים מהרגיל, שבתוכם מכניסים לפני הטיגון משולש גבינה מותכת ומצפים בסומסום. טעים!

Untitled-5Untitled-6

מיני מאפה מתוקים נמכרים בכמויות. בדוכנים ענקיים נמכרים ממתקים צבעוניים. אפשר להשמין רק מלהתבונן. ויש עוד חידוש: לאחרונה נוספו למאפי הרמד'אן חלות קלועות ולחמניות, בהשפעת המאפים של היהודים.Untitled-9Untitled-7Untitled-8

יש גם משקאות מיוחדים לרמד'אן: תמרהינדי (שאינו תמר ואינו הודי אלא משקה מתרמילי עץ טרופי), חרוּבּ – משקה מחרובים, סוּס – משקה מריר משורש צמח בשם סוס, לוז – משקה משקדים, ולאמון – לימונדה.Untitled-10

ביוני ארוך מאוד יום הצום. בשלוש לפנות בוקר מעירים המסחראתי, מתנדבים העוברים בסמטאות עם דרבוקה ומשכימים בשירה את המאמינים לסוּחוּר, היא ארוחת השחר שלפני הצום. בערב, סמוך לשעה שמונה, מבשרת יריית תותח (להלן) על סיום הצום וזמן הארוחה המפסקת, האיפטאר. אז נושאים תפילה קצרה לפני האוכל. ההולכים לפי מנהג מוחמד (סוּנה) מתחילים בתמר ובכוס חלב. רבים נושאים את ארוחת האיפטאר אל הר הבית שם הם אוכלים אותה ונשארים עד תפילת הערב. בהר הבית גם מגישים אוכל לעניים או לבאים מרחוק.Untitled-11

מעט לפני סוף הצום. רוכל יושב ליד ארוחת האיפטאר שלו וממתין לקול יריית התותח.Untitled-15

סוף סוף אפשר לאכול ולשתות. למעשנים – אפשר כבר להדליק סיגריה. בצום, פרט לאכילה ושתייה, אסור גם לעשן ולקיים יחסי מין. בחודש הרמד'אן משתדלים להתנהג יפה, להרבות בתפילה ולקרוא בקוראן.Untitled-13

שלושים ימי הצום מסתיימים בחג עיד אל-פיטר הנמשך שלושה ימים. לקראת החג מרבים לקנות ולתפור בגדים חדשים למשפחה ובימי הצום האחרונים חנויות הבדים וההלבשה מלאות בקונים.Untitled-14

 תותח הרמדאן 

בימים שלפני היות השעון היו מודיעים למאמינים בירושלים על תחילת הצום ועל סופו ביריית תותח. תותח תורכי עתיק היה יורה מעל מגדל דוד. לימים העבירו את התותח לבית הקברות א-סהרה שמול שער הפרחים. את התותח ההוא צילמתי במוזיאון שעל הר הבית:
gun 1

במקום הגבוה ביותר בבית הקברות ניצב כיום תותח שדה אנגלי ישן, תוצרת "בית לחם" 1918. את התותח תרם בית המלוכה הירדני בשנת 1945. בקיץ 1987 פגשתי שם לעת ערב את עיסאם, רג'אי ולוטפי, בני משפחת סנדוקה. לבני משפחת סנדוקה שמורים, זה דורות, הזכות והכבוד לירות בתותח הרמדאן. בידיהם סלים עם מעט מזון ושתייה, למלא את בטנם הריקה אחרי הירייה. את אבקת השריפה (שמטעמי ביטחון קיבלו אותה בכל יום בנפרד מהממשל הצבאי) הם יצקו לקנה התותח, דחסו במוט ארוך, מילאו בסמרטוטים ושוב דחסו. מעט אבקת שריפה יצקו בנקב שבאחורי התותח, להצתה. gun 2

ברמדאן של 2009, שבתי לגבעת "א-סהרה" לעת ערב. הפעם הגיע ריפעת, בן הדור הצעיר של משפחת סנדוקה, עם שקית ובה מים, מעט אוכל וסיגריות לשבור את הצום. כיום שוב לא מפעילים את התותח. לצידו מרותכים כמה צינורות לתוכם ריפעת מכניס שני חזיזים. הוא מצית את הפתיל ומתרחק מהר. החזיזים עפים ומתפוצצים גבוה בשמיים וקולם נשמע למרחוק – הרבה יותר מקול התותח הישן. יש חידושים גם ברמדאן.gun 3

  חתונה קראית 

ביום חמישי, 3.2.11, הייתי בחתונה קראית. יופי של חתונה. בתמונה – אחד המאפיינים של חתונה קראית: החתן והכלה מתכסים יחד בטלית. שימו לב שלטלית הקראית יש ציציות תכלת, ככתוב במקרא.

CeremonyPics1

 חתונה אתיופית 

ביום חמישי, 20.1.11, הייתי בחתונה אתיופית. אין, אין אנשים יפים ושמחים מהם. בלי פוזות ורושם ועם המון שמחה, כולם רוקדים בקצב משגע.

CeremonyPics2

CeremonyPics3

CeremonyPics4

 ברית קראית 

ביום שלישי, 3.5.2011, הייתי בברית של תינוק קראי. לפי המנהג הקראי, כשמכניסים את התינוק הולכת הנושאת אותו (בת דודה, זה יביא לה מזל למצוא חתן וללדת ילדים), האם והסבתא קדימה ובהליכה אחורנית כמה פעמים לקול שירת המקהלה והקהל. על התינוק מניחים צמחי בושם והנוכחים נוטלים מהם ומריחים.CeremonyPics15

 נוצרי חדש נולד
על טקס הטבילה האורתודוקסי

טקס ההטבלה של תינוקת . טקס הטבילה הוא אחד הסקרמנטים החשובים והוא משותף לכל העדות הנוצריות. הטבילה, שמקורה ביהדות, באה להחליף את ברית המילה. הנטבל נולד מחדש, נקי מחטא, ורק לאחר הטבילה והאישוש (Confirmation)) הוא נהיה לנוצרי, חבר בקהילה שיכול להשתתף בסעודת האדון. להלן צילומים מההטבלה של למאר הקטנה בכפר איבלין (25.12.2015), בכנסיית הכפר האורתודוקסית. הכנסייה האורתודוקסית ממליצה לערוך את הטקס בגיל שישה חודשים עד שנה. הטקס מתחיל בתפילה לגרוש השטן. הכומר נוגע בילדה במקומות המועדים לכניסת השטן. האם קוראת עבור הילדה מהספר את ה"אני מאמין" (הקְרֵדו) הנוצרי. ליד הכומר עומד הסנדק, דוד הילדה.                                                                                                                                            DSC_4565

הכומר מברך את מי הטבילה (מים פושרים!) בתפילה ובצלב שהוא טובל בהם. לאחר מכן הוא יוצק לתוכם מעט שמן בצורת צלב. יש משיחה שלפני הטבילה. הכומר שם מעט שמן במקומות שונים על גוף הילדה (על הפנים, האף, האוזניים, הלב, הגב, הידיים והרגליים). לכל מקום הוא קורא פסוק מתאים מהברית הישנה או החדשה. לאחר מכן הוא מטביל את הילדה במים שלוש פעמים, בשם האב, הבן ורוח הקודש. הטבילה האורתודוקסית מלאה, גם הראש מתחת למים.

DSC_4605 DSC_4622

לאחר הטבילה – שוב משיחה בשמן, הפעם בשמן מֵרוֹן: שמן מיוחד שעיקרו שמן זית מעורב בבלזם ובאבקת ארבעים ושמונה מיני צמחים ריחניים (קיראו בתנ"ך: שמות, ל', 22-30). את שמן המרון מכין הפטריארך של איסטנבול עם כמה מהכמרים שלו פעם בכמה שנים והוא משמש גם למשיחת כמרים חדשים וגם למשיחה האחרונה. משיחה זו מהווה את האישוש.DSC_4625

DSC_4628לסיום מלבישים את הנוצריה הקטנה בבגדים חדשים, לבנים. ילדה מחלקת לנוכחים נרות מקושטים וכולם יוצאים בתהלוכת נרות המקיפה את הכנסייה שלוש פעמים. בראש הכומר, מקטר קטורת במקטר, אחריו האם והילדה ואחריהם שאר בני המשפחה וכולם אומרים תפילה מיוחדת. הטקס מסתיים בתפילה והכומר מזמין את הילדה למחרת לקבל את האוכריסטייה, סעודת האדון, הראשונה.DSC_4632DSC_4665

הטבלה קתולית 

ההטבלה הקתולית דומה מאוד לאורתודוקסית עם שני הבדלים עיקריים: אין מטבילים את התינוק כולו במים אלא יוצקים את המים על ראשו, ואין עורכים את האישוש אלא לקראת בגרות. הטקס הקתולי שצילמתי נערך ב-7.7.2012 בכנסייה המלכיתית לבנימין, בנם של זוג סלובאקי-קתולי המשרת בירושלים.טבילה 008טבילה 026טבילה 029טבילה 047טבילה 053טבילה 062טבילה 066

הטבלה סורית 

ביום ראשון, ה-4.12.11   השתתפתי בטקס הטבלה של תינוק בכנסיית סנט מארק הסורית (יעקוביטית). אצל הסורים נכללים שלושה סקרמנטים בטקס זה: הטבילה, המשיחה בשמן והאווכריסטיה ("קומוניון") הראשון. הפטריארך מקדש את המים:

CeremonyPics43

אישוש (קונפורמציה): הנזיר שמעון מושח בשמן את אוזני התינוק:CeremonyPics44

 התינוק מקבל את האוכריסטייה הראשונה:CeremonyPics45

 חתונה חרדית 

ביום רביעי, 22.8.2012,, הייתי בחתונה חרדית-מסורתית. האוכל היה כמו במילואים, אבל הטקסים והשמחה היו נפלאים.
החתן, מלווה באביו ובאבי הכלה מכסה את פני כלתו בהינומה (לא שקופה!) באגף הנשים וכל הנשים זורקות עליו קונפטי:11

 ריקודים באגף הנשים. בנות המשפחה מסובבות את הכלה:CeremonyPics91

חוץ מריקודים סוערים היה גם מופע: אחד מבני החסידות מתמחה בג'ונגלריות ובבליעת אש:CeremonyPics92

האמהות מוליכות את הכלה מכוסת עיניים אל החופה:2

והאבות מוליכים את החתן, הנאה כעומד להתעלף:4

מתחת לחופה, האמהות סובבות עם הכלה סביב החתן שבע פעמים:3

 בודקים את חדר הייחוד בשבע עיניים, שמה מסתתר מישהו בארונות:5

כשהזוג הצעיר נכנס לחדר הייחוד, שוברים מעליו חלה, סימן למזל ולברכה:6

מה עושים בחדר הייחוד? – לא מה שאתם חושבים. קודם כל הזוג שובר את הצום, כל היום צמו. אחר כך משוחחים מעט ולבסוף יוצאים לקהל (גברים ונשים בנפרד, כמובן):7

לאחר הסעודה עוברים האורחים הנשואים והילדים לחדר בו הבדחן מנהל את טקס המצווה דאנס (ריקוד המצווה):8

אחד אחד, לפי סדר החשיבות, רוקדים האורחים עם הכלה. כמה צעדים סמליים, גירטל (אזור ארוך החוצץ אצל החסידים בין החלק העליון, הטהור, והתחתון) מפריד בין השניים:9

אחרון רוקד החתן עם הכלה, ללא גירטל. זו הפעם הראשונה שהם נוגעים זה בזו. בזה מסתיים הטקס הארוך:10

  לוויית הכהן הגדול  

ביום שישי, ה-19.4.2013, נפטר הכהן הגדול של השומרונים, אהרון בן אב-חסדא החבתאי. בו ביום התקיימו טקסי הטהרה והוא הובא למנוחות בבית הקברות השומרוני שעל הר גריזים בלווייה גדולה ורבת משתתפים, כולל נציגים רבים משכם ומהרשות הפלשתינאית.CeremonyPics146CeremonyPics147

לאחר הלווייה עוברים המשתתפים על פני בני המשפחה האבלים, מתחבקים ומתנשקים:CeremonyPics148

 סמיכת כפיים
אצל הנזירים הפרנציסקנים, סנט סלבדור, 29.6.2012

הסמכה לכהונה היא אחד משבעת הסקרמנטים החשובים בעולם הנוצרי. עיקרה האצלת סמכות הכהונה בסמיכת כפיים מכהן לכהן. לפי המסורת הנוצרית-קתולית ההאצלה שבסמיכת כפיים עוברת בשרשרת דורות הכהונה ומתחילה בפטרוס, הנחשב לאפיפיור הראשון. הנצרות נטלה את הסמיכה מהיהדות, בה לפי המסורת משה סמך ידיו על ראש יהושע וממנו נמשכה השלשלת ונסמכו דיינים ומורי הלכה.
נהוג לקיים את טקסי ההסמכה לכהונה ביומם של פטרוס ופאולוס, החל ב-29 ליוני. ביום שישי, 29.6.2012, התקיים טקס הסמכה של נזירים פרנציסקנים שהוסמכו להיות דיאקונים (הדרגה הנמוכה ביותר, לפני כומר) ונזירים-דיאקונים שהוסמכו לכמורה. הטקס התנהל בכנסיית סנט סלוודור שבמנזר הפרנציסקני.
בגדי הטקס של המשתתפים אדומים, כמקובל בימים המוקדשים למרטירים.
בקטע מרגש שוכבים כל המועמדים בשורה. הדבר מביע ציות, אחת משלוש שבועות הנזיר. נזיר אחד שר תפילה לקדושים וכולם עונים. 123

כעת הם כמרים ורשאים ללבוש את מלבושי הכמורה. כל אחד בוחר ב"סנדק" המלביש אותו. לאחר מכן הסומכים והנסמכים מתחבקים ולסיום, צילום קבוצתי של הכמרים החדשים עם הבישוף.45

6

 סמיכת כפיים
אצל הנזירים הסלזיאנים והאבות הלבנים בכנסיית גת שמנים 11.6.2017

טקס ההסמכה היה עבור 17 נזירים: 13 נזירים סלזיאנים וארבעה נזירים ממסדר האבות הלבנים שהוסמכו להיות דיאקונים (הדרגה הנמוכה ביותר, קודמת לדרגת כומר). הנזירים העונדים מחרוזת הם מה"אבות הלבנים". מסדר שנוסד במחצית המאה ה-19, רוב חבריו צרפתים ועיקר פעילותו באפריקה. הנזירים בעלי הגלימה הלבנה ללא תוספת הם ה"סלזיאנים". מסדר זה נוסד גם הוא במחצית המאה ה-19 על ידי דון בוסקו האיטלקי וחבריו מקדישים את עצמם לחינוך בני נוער.DSC_3155

הארכיבישוף פיירבטיסטה פיצבלה (Pierbattista Pizzaballa), שליח אפוסטולי של האפיפיור, הוא כעת ממלא מקום הפטריארך של ירושלים שפרש בשל גילו והוא המנהל את הטקס ומסמיך את הנזירים. שימו לב לכובע הבישוף ולמטה הרועים שלו.DSC_3117

המועמדים להסמכה ניצבים מול הבישוף ונושאים תפילה ואחר כך ניגשים אליו שניים-שניים, כורעים ברך ונשבעים.DSC_3213

בקטע הכי מרגש שוכבים כל המועמדים על הארץ בשתי שורות. הדבר מביע ציות, אחת משלוש שבועות הנזיר. כוהן שר תפילה לקדושים וכולם עונים.DSC_3290DSC_3245

לאחר מכן עובר הבישוף ומאציל את הכהונה לכל נזיר בסמיכת כפיים. כעת הנזירים הם גם דיאקונים ורשאים ללבוש את בגדי המשרתים בקודש. את רובם של הנזירים מלבישים בני משפחתם, שבאו במיוחד מחו"ל להשתתף בטקס. מי שאין לו בן משפחה, בוחר לו "סנדק" שילביש אותו. בצילום – זוג הורים גאים מניגריה מלבישים את בנם. כשהם לבושים הם מתחבקים עם המלבישים ועם חבריהם.DSC_3319DSC_3376DSC_3376DSC_3383DSC_3401

כעת הם יכולים לקחת חלק בטקס "סעודת האדון" ('מיסה').DSC_3453DSC_3493

הבישוף מניף את לחם הקודש – הגדול ביותר שראיתי מימי. אחרי שהבישוף מגיש לכוהנים את לחם הקודש, הם מגישים אותו – לראשונה בחייהם – לנוכחים בטקס.DSC_3522DSC_3070

אאאא

  בגדי הבישוף החדשים 

בשבת, 1 בספטמבר 2012, התקיים ליד שער יפו טקס קבלת פני הפטריארך המרוני החדש של ארץ ישראל. נציגי העדות הנוצריות השונות בירושלים. כשהגיע הפטריארך החדש הלבישו אותו בטקס את בגדי הפטריארך החדשים. אז הלכו בתהלוכה אל מר מירון, המרכז המרוני הסמוך למגדל דוד, שם נערך טקס ההכתרה, אליו הופיע הפטריארך החדש במלוא הדרו.12

 ארכיבישוף קופטי חדש
קבלת הפנים לארכיבישוף הקופטי החדש של ירושלים 5.3.2016

לאחר מות הארכיבישוף הקופטי של ירושלים מונה ארכיבישוף חדש. הארכיבישוף תיאודורוס אנטוניוס, צעיר בן 47, היה לנזיר רק לפני שמונה שנים והוסמך לכהונה רק לפני ארבע שנים וכבר הוא ממונה על הקופטים בישראל, ברשות הפלשתינאית ובירדן. בשבת הוא הגיע לירושלים עם משלחת של חמישים אנשי כנסייה. בשער יפו קיבלו את פניו נציגי כל העדות הנוצריות וקהל רב. את הארכיבישוף הוליכו בתהלוכה גדולה, שבראשה תזמורת הצופים הקתולים. את הדרך לארכיבישוף פינו קוואסים מכמה עדות נוצריות. צעירים קופטים עשו שמח וילדות מבית הספר הקתולי הסמוך מחאו לו כפיים במאורגן.DSC_7881DSC_7797

התהלוכה הגיעה לכנסיית הקבר שם המתינו לאורח הנכבד (משמאל לימין): ואג'י נוסייבה, המוסלמי הממונה על פתיחת הדלתות, נציג הקסטודיה טרה סנטה, נציג הפטריארך האורתודוקסי, נציג המינזר הארמני ונציג משפחת ג'ודה המוסלמית, המחזיקה במפתחות הכנסייה (המפתח בידיו).DSC_7870דמויות בקבלת הפנים:מונטאז

אחרי שהארכיבישוף התפלל בקבר הקדוש הגיעו כולם לכנסיית אנטוניוס הקדוש. בין הבישופים העוטים רקמות מפוארות גם שישה בישופים שהגיעו עם המשלחת ממצריים והוסמכו בהזדמנות זאת. בכנסייה ערך הארכיבישוף החדש את סעודת האדון (המיסה) החגיגית.DSC_7972DSC_8044DSC_8102DSC_8095

nnn

אאאאeee

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>