חגים וטקסים באביב

 התוכן 

פורים (קראים) פורים (חרדים – קריאת המגילה, סעודת פורים, משלוח מנות, מתנות לאביונים, תחפושות, טיש של פורים, פורים בקהל עדת ישראל) יום תיאודורוס הקדוש (ארמנים) ההכנות לפסח (חרדים – קציר חיטה למצה שמורה, אפיית מצה שמורה, קמחא דפסחא, הגעלת כלים, מכירת חמץ, שאיבת מים שלנו, שריפת חמץ, אפיית מצה של מצווה) תרגול זבח פסח (נאמני הר הבית) טיש של פסח שני (חסידי קרעטשניף-סיגעט) טקס הבאת העומר (קיבוץ רמת יוחנן) זבח פסח (שומרונים) פסח מלכותי (עברים בדימונה) תהלוכת מרים (קתולים) הילולת ר' מאיר בעל הנס (עמישראל) ל"ג בעומר (חרדים בירושלים, חרדים בבני ברק בחצר זטושקא, בחצר נדבורנה), תהלוכת ספר התורה מבית עבו (עמישראל) ל"ג בעומר במירון (עמישראל) קבר שמעון הצדיק (טקסי חלקה, עמישראל)

 פורים אצל הקראים 

ביום רביעי, 16.2.11, הייתי בעת תפילת פורים חגיגית אצל הקראים בבתי הכנסת שלהם באשדוד. לקראים שיטת עיבור שונה משלנו, על כן אין להם השנה אדר ב' ופורים שלהם מקדים את שלנו בחודש. בצילום – אב ובנו קוראים את המגילה.

CeremonyPics5

 שמח ומבדח 

חגיגות פורים בבני ברק ובירושלים. פורים בירושלים חל כשבמקומות אחרים שושן פורים (עיר מוקפת חומה…). ברחובות בני ברק והשכונות החרדיות בירושלים יש קרנבל ממש.
ארבע מצוות חייב יהודי לקיים בפורים: א. קריאה במגילת אסתר ב. סעודת פורים ג. משלוח מנות איש לרעהו ד. מתנות לאביונים

א. קריאת המגילה: בחצר קודש נדבורנא, בני ברק. מצווה לקרוא את מגילת אסתר ממגילה מגוללת.DSC_6114DSC_6122

קריאת המגילה בבית הכנסת של תולדות אברהם יצחק

DSC_4547

purim 2

והיום יש גם ברית מילהDSC_4544

ב. סעודת פורים: עם שתייה כדת.
DSC_4889

purim 6

ג. משלוח מנות: איש לרעהו. המי-נימום – מנה לרע אחד ובמשלוח שני פריטים "מבושלים" (מעובדים). הכי זול – בקבוק בירה ושקית במבה.DSC_4605DSC_6273DSC_4676

ד. מתנות לאביונים: ברוך השם יש לחרדים המון אביונים. השיטה: מוסדות חסד מארגנים קבוצת צעירים, מלבישים אותם בתלבושת עליזה אחידה, מציידים אותם במכונית עם רמקולים ("טריו אלקטריקו") המשמיעה מוזיקה חסידית חזקה ושולחים אותם לעשות שמייח ברחובות ובבתים ולאסוף תרומות.DSC_6219DSC_6333
DSC_4756DSC_4595

DSC_6221

ברחובות יש קרנבל תחפשות, רובן יצירתיות. לחרדים אין כסף לקנות תחפושות. האמא מכינה, תופרת ומלבישה.DSC_6263purim 5DSC_6319

הכל מותר בפורים, גם לילדים מותר לעשן

DSC_4832

DSC_4852

ובערב יש כל מיני "טישים".יום שישי, 9.3.2012, פורים בירושלים. אברכים נושאים את הדג הגדול ל"טיש הלווייתן" בתולדות אברהם יצחקpurim 3

האדמו"ר מקוזמיר עורך טיש משתה היין.DSC_6364

האדמו"ר מנדבורנא עורך טיש משלוח מנות.DSC_6190

DSC_6134

האדמו"ר משומרי אמונים עורך טיש הלוויתן.DSC_6423DSC_6411

ויש גם לווייתן כזה:DSC_6098

קהל עדת ישראל – מין "חצר" ירושלמית של ליטאים המתנהגים בדומה לחסידים. בישיבה שלהם, ישיבת מתמידים, מתקיימת בערב פורים חגיגה עליזה שאין דומה לה. כל האברכים בקפתנים ותרבושים על ראשם עושים שמח על הפערנצעס.DSC_6462DSC_6454

את רב הישיבה הם מכנים בכינוי החיבה שלו: לייבלDSC_6508

בחצות יש הופעה של בָּדחֵן (במלעיל)DSC_6509DSC_6472

 יומו של תיאודורוס 

יומו של תיאודורוס הקדוש בכנסייה המוקדשת לו במתחם המינזר הארמני בירושלים 27.2.2015DSC_5703

ג'ורג' הקדוש, דימיטריוס הקדוש ותיאודורוס הקדוש הם שלושה קדושים-חיילים-הורגי דרקון (המסמל את האנטיכריסט). הם חביבים במיוחד על העם בזכות היותם גיבורי חייל. למעשה היו שני תיאודורוס, האחד חייל שעונה ונהרג על אמונתו הנוצרית והשני גנראל שהרג דרקון ושניהם אוחדו לאחד, שהיה פטרון הצבא הביזנטי. נשמתו של תיאודורוס, לאחר שנהרג, נלקחה לשמים ולכן דמות האשה האוחזת בענף דקל, סמל לחיי נצח, בציור זה שבכניסה לכנסייה שבמינזר הארמני.DSC_5694

כנסיית תיאודורוס הקדוש או תורוס הקדוש  שוכנת בקומפלקס של יחידות דיור ששימשו בעבר צליינים אך לאחר הגנוסייד הארמני שימשו לשיכון פליטי הארמנים, שצאצאיהם גרים שם עד היום. הכנסייה הקטנה והיפהפיה סגורה כל השנה ומשמשת לאיחסון אוסף כתבי היד המצויירים של הפטריארכיה, למעלה מ-4000 כתבי יד, האוסף השני בגודלו בעולם. פעם בשנה, ביומו של תיאודורוס, פותחים את הכנסייה לכמה שעות ומקיימים בה טקס לכבוד הקדוש.DSC_5706

  פסח בא 

1. קציר חיטים: צילמתי הרבה פעמים חרדים בשמחתם, בטקסיהם ובחגיהם. כמעט תמיד הם היו בישיבה, בבית הכנסת או בחצר של המרכז שלהם. הפעם יצאתי לצלם את חסידי "שומרי אמונים" קוצרים חיטה עבור מצה שמורה של מצווה, שאותה יאכלו בליל הסדר. חרדים בשדה חיטה – זה צרוף מיוחד במינו, אולי אפילו סוריאליסטי. שומרי אמונים: את החצר הזאת הקים אברהם חיים ראטה, בנו של מייסד "תולדות אהרון" המפורסמת, הרב אהרון ראטה. האדמו"ר כיום בחצר של בני ברק הוא הרב רפאל אהרון, גיסו של הרב אברהם חיים. קוממיות הוא מושב חרדי לא רחוק מקריית גת. צולם בכ"א אייר תשע"ז 17.5.2017.DSC_2136

כשמגיע האדמו"ר, מלבישים אותו בסינר ובבתי ידיים, כדי שחו"ח לא ייפול חמץ מהבגד אל החיטה. הוא ממולל ובודק את התבואה. אחר כך הוא נוטל מגל וקוצר מלוא השק שיבולים ועל ידי מכות על השק בידית של טורייה הוא דש אותן. לאחר מכן הוא יושב על כסאו וצופה בחסידיו שהסירו את מעיליהם וכובעיהם, לבשו סינרים ובתי ידיים ויצאו גם הם לקצור.DSC_2194DSC_2389DSC_2316DSC_2295DSC_2340DSC_2396DSC_2449

הילדים השתוללו ממש, מרוב שמחה על כמה שעות בחוץ, בחיק הטבע.DSC_2478

DSC_2515

2. מצה שמורה: למצות, מסתפקים רוב עם ישראל ב"דיקטים" שלא כל כך מתאימים למצוות "כורך" בליל הסדר. המהדרים אוכלים, לפחות בליל הסדר, מצה שמורה. הכתוב אומר "ושמרתם את המצות" (שמות יב, טז) ולכן שומרים את החיטה של המצה השמורה מרגע הקציר, שלא תבוא במגע עם מים. את החיטה מגדלים חרדים בהשגחת הבד"צ, קוצרים אותה בקומביין מיוחד ושומרים אותה יבשה ונקייה. טוחנים אותה במכונה המיוחדת לצורך זה בלבד. את הקמח שומרים בחדר אטום, שחס וחלילה לא תחדור טיפת לחות ויתחיל תהליך החמצה. מתחילים לאפות מיד אחרי פורים, אני הייתי במאפייה למצה שמורה בשכונה חרדית בירושלים ביום 25.3.2014.
התהליך מתחיל בחדרון זעיר בו קערת ניירוסטה ושני אשנבים סגורים. בחדר עומד בחור ומערבב את המים והקמח לבצק, בכל פעם מנה מדודה.

2

כשהוא צועק "קמח!" נפתח האשנב השמאלי, מאחוריו החדר האטום בו נשמר הקמח השמור, ויד שופכת לו קמח לקערה.3

כשהוא צועק "מים!" נפתח האשנב הימני ויד יוצקת לקערה "מים שלנו". "מים שלנו" אינם מים שהם שלנו ולא של אחרים, אלא מים שלנו כל הלילה ולכן הם צוננים, כנדרש.1

את הבצק מעבירים ללשים, צעירים שלכל אחד שולחן נירוסטה שמעליו מוט מתכת עם ציר בקצהו. בעזרת המוט הם לשים את הבצק כשהם קופצים כדי להעמיס עליו את מלוא כובד משקלם.

54

את גוש הבצק מעבירים לשולחן המרדדים, שם פורסים ממנו פרוסות אותן מרדדים למצות.6

את עיגולי הבצק מנקבים (כדי שהמצות לא יתפחו) במכשיר מיוחד. אז תולים אותם, ארבעה יחד, על מוט עץ ומומחה לדבר מניח אותן בתנור הלוהט, המוסק בגזרי עץ.7

הרודה יודע בדיוק את הרגע בו עליו לרדות את המצות המוכנות.89

3. קמחא דפסחא: חלוקת מצרכים לנצרכים ערב פסח תשע"ה בירושלים.
שלושה ימים לפני ליל הסדר סוגרים בגדרות כ-500 מטרים מרחוב שמואל הנביא. לשטח המגודר מכניסים מאות טונות של מצרכים. אלפי חרדים עומדים בתור לפני שער הכניסה למתחם. רוב החרדים הם נצרכים, וכאן לא מבחינים בין העדות והחצרות השונות. כן, גם חילוניים יכולים לבוא, אבל הם לא. מפעל הצדקה העצום הזה מאורגן על ידי העדה החרדית, בעיקר חצרות סאטמר ותולדות אהרון, הקיצונים שבחרדים והמתנגדים למדינה הציונית. המימון בא בעיקר מתורמים עשירים בחו"ל. אפשר להיכנס רק עם הפתק זה, שאותו מקבלים בתחנות חלוקה. בפתק מסמנים את המצרכים שקיבל בעליו. כל אחד יכול לקבל עגלה בכניסה, ואם הוא מתקשה – גם מתנדב שידחוף וימלא אותה. אם אין לו דרך להביא אותה הביתה – יביאו לו את המצרכים לביתו. מאות מתנדבים, ב"לבוש ירושלמי", מנהלים את המפעל. כובע לבן לרושמים, כובע ירוק – לסבלים ולמחלקים.

DSC_7428DSC_7483DSC_7461

גם ילדים עוזריםDSC_7402DSC_7474DSC_7494

4. הגעלת כלים: בדרך כלל מגעילי הכלים הם יזמה פרטית של יחידים. מתקינים דוכן, דוד מים רותחים על גז ודוד מים קרים לקרור. מחיר הגעלת סלסילה מלאה בכלים – 7 ש"ח.DSC_7600DSC_7787DSC_7764

לקיר החיצוני של המקווה במאה שערים צמודים מתקני הטבלה ובהם טובלים כלים חדשים במים טהורים לפני ההגעלה.DSC_7724

5. חמץ לגויים: מכירת חמץ לאלו שאינם מכירים במדינת ישראל ובמכירה של הרב הראשי. כל אחד חותם על הטופסDSC_7797

6. "מים שלנו" למצה של מצווה: שאיבת מי מעיין טהורים עבור מים שלנו למצה של מצווה. מצה של מצווה היא המצה אותה אוכלים בליל הסדר ועליה מברכים "שהחיינו". אדמו"רים נוהגים להדר במצווה ולאפות מצה של מצווה במו ידיהם, ולהקדים לאפייה שאיבה טקסית של "מים שלנו".
עין חניה ליד הכפר ולג'ה, מדרום לירושלים, הוא אחד המעיינות היפים בארץ. הוא מתחיל כמעיין ניקבה ממנו מוליכה אמה אל שרידי נימפאון רומי. במקום נערכות חפירות ארכיאולוגיות, אך השילוט והסרטים האדומים לא מונעים ממאות החרדים המגיעים לכאן בערב הקודם לליל הסדר לרמוס את האתר. רוב הבאים הם אנשי "תולדות אהרון" שמכינים את המקום כדי שהאדמו"ר שלהם ישאב מהנימפאון מי מעיין עבור "מים שלנו" לאפיית מצה של מצווה. מים שלנו הם מים שעמדו (לנו) כל הלילה. ראשונים מגיעים אברכים שפורשים יריעת פלסטיק על האמה למנוע חדירת לכלוך למים. אחרים מביאים כדי חרס עבור המים, המכוסים בבד לסינונם. גם מנשאי עץ כדי שהאדמו"ר לא יבוסס בבוץ. עם שקיעה מגיעים עשרות אנשי תולדות אהרון, עם האדמו"ר, לחזות בשאיבת המים.DSC_7810DSC_7845DSC_7897DSC_7869DSC_7950

7. על האש: האדמו"ר מדאראג (בבני ברק) שורף את החמץ שלו. אדמו"רים נוהגים לשרוף את החמץ הפרטי שלהם ברגע האחרון לפני שביתם אמור להיות נקי מחמץ. השריפה נערכת בנוכחות קהל רב, בהם המון ילדים. בעת שריפת החמץ שורפים גם את הלולב שנותר מחג הסוכותDSC_8092DSC_8032DSC_8076DSC_8048

8. אופה במו ידיו: האדמו"ר מדעעש (בבני ברק) אופה מצה של מצווה. "מצת מצווה" היא מצה שאופים בערב פסח אחרי הצהריים ובליל הסדר היא נאכלת ראשונה ועליה מברכים "שהחיינו". כמה בחורים עוזרים לו בלישה והוא מעודד אותם בשירה.DSC_8121DSC_8152DSC_8175

בערב הפסח מחלקים לילדים ב"תולדות אהרון" את החמץ שנותר, לפני השריפהaaa

 במהרה בימינו
תרגול זבח פסח לקראת הקמת בית המקדש, בבית אורות על הר הצופים. יום שני, 18.4.2016

אם בשנה הבאה יעמוד, בעה"ש, בית מקדשנו על הר הבית, יש כבר כאלה שלא יופתעו. ישנם כוהנים, מוכנים עם ארבעים ושלוש חליפות בגדים, וכן מוכנים גם כל כלי המקדש. כשיגיע הפסח בי"ד בניסן, ידעו כיצד לבצע את הקרבת קורבן הפסח. לשם כך מתרגלים את הטקס לפרטיו כמה ימים לפני ליל הסדר. ליד בית אורות שעל הר הצופים ניצב מיתקן דמוי המזבח עם הכבש העולה אליו והמון מאמינים נלהבים באים לעת ערב לראות את ההכנות.DSC_0549DSC_0649

את השחיטה עורכים, על פי הוראת השרות הוטרינארי, מאחורי פרגוד. אבל יש המון מציצים. הכוהנים מעבירים כלי מלא בדם השחיטה וכוהן יוצק ממנו על דפנות המזבח. את הדם הכוהן שוטף במים. מבטיחים שבבית המקדש האמיתי לא יהיה עמוד תאורה תקוע ליד המזבח.DSC_0566DSC_0612DSC_0670

יש חלקי פנים שאינם נאכלים ואותם יש לשרוף על המזבח. כוהן נושא אותם ומניח אותם לשריפה על אש הפחמים הדולקת על ה"מזבח".DSC_0712DSC_0800DSC_0838

DSC_0818

 טיש של פסח שני 
אצל חסידי קרעטשניף-סיגרעט בירושלים, 22.5.2016

פסח שני היה נחגג בימים שבית המקדש היה קיים בי"ד באייר, כדי לאפשר להקריב קורבן פסח לאנשים שלא יכלו לקיים את המצווה בערב הפסח. כיום מעטים חוגגים זאת. בין המעטים, חסידי קרעטשניף-סיגרעט, חסידות קטנה שמרכזה בשכונת בית ישראל בירושלים. ביום זה אין צורך להוציא את החמץ ועל כן החסידים מתכבדים בחומוס וטחינה יחד עם מצות שמורות. האדמ"ור קורא קטעים מההגדה ואוכל את המצה בהסבה על צד שמאל, כנחוץ. בליל הסדר אסור לצלם, כמובן, וטקס זה הוא הכי קרוב לסדר חרדי שניתן לי לצלם.DSC_3668DSC_3705DSC_3737DSC_3785

 טקס הבאת העומר 

ביום שלישי, 30.3.2010, הייתי בטקס הבאת העומר ברמת יוחנן. השירים של מתתיהו שלם, הכוריאוגרפיה של לאה ברגשטיין, שניהם היו חברי הקיבוץ. הטקס – בדיוק כמו שהיה לפני שישים שנה. מסע במינהרת הזמן.123456

 זבח פסח של השומרונים
שבת, י"ג לחודש הראשון שנת 3653 למובא  בני ישראל לארץ כנען 2.5.2015 לספירת הגויים

זבח הפסח של השומרונים הוא מסע במנהרת הזמן, טקס המתקיים אלפי שנים. זאת למרות ריצוף המוזאיקה, פנסי החשמל ומערכת הרמקולים.DSC_9951

ערב יום הזבח אופים השומרונים על הר גריזים את המצות שלהם. מצת הנוודים המקורית היא ה"פאטיר", מין פיתה דקה הנאפיית על גבי סאג. כך אופים הבדווים (והדרוזים ואפילו התימנים) עד היום הזה. יש להניח שאבותינו לא אכלו את מצות הדיקט שאנו אוכלים.DSC_9394

DSC_9456DSC_9448

בבוקר עולים אל קברי בני המשפחה שלא זכו להשתתף בזבח השנה ומתפללים בעבורם.DSC_9462

משעות הצהריים מתחילים להביא את הכבשים אל אתר הזבח. DSC_9619

באתר הזבח הכל מוכן. הילדים משחקים עם ארוחת הערב.DSC_9632

אלו בורות הזבח. כל בור מכוסה ברשת. את הגדר מסלקים אחר כך. בדרך כלל מדליקים  את העצים שבבורות בצהריים, אך היום שבת והעצים יוצתו רק עם צאת השבת.DSC_9634

התעלה הארוכה הזאת היא המזבח, מזבח אדמה. לצדיה שוחטים את הכבשים ולתוכה ניגר דמם. במיכלי המתכת יש מים לרחיצת חלקי הפנים. בקצה המזבח בור רחב ועמוק ועליו רשת מתכת, לשריפת השיריים. "מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ"… (שמות, כ')DSC_9646

17.00: מלבישים את הכוהן הגדול בבגדיו המיוחדים ליום הזבחDSC_1215

18.00: השומרונים מתחילים להתאסף באתר הזבח. המבוגרים בטליתות. טלית שומרונית היא מעין גלימה עם כפתורים כמספר אותיות הא"ב השומרוני. לאחדים מהכוהנים טלית ירוקה או כחולה. מצנפת ("טורבאן") לבנה כרוכה על תרבוש נמוך לכוהנים, תרבוש גבוה שעליו כרוך שאש למבוגרים. לצעירים כובעי מצחייה מודרניים.DSC_9638

הנשים מתבוננות בזבח מהצד. אין להן תפקיד בטקס, פרט להגשת מצות ומרורים לאחר השחיטה.DSC_9683

18.50: הכוהן הגדול מגיע, מלווה בסגניו ובפמליה גדולה של נכבדים, רובם מהרשות הפלשתינאית אך גם נציג צה"ל ביניהם.DSC_9676

בינתיים הצעירים העוסקים בשחיטה ובטיפול בבשר עומדים מוכנים לאורך המזבח, מחזיקים בכבשים.DSC_9689

19.00: כולם פונים לכיוון פסגת הר גריזים ומתחילים בתפילה. הכוהן הגדול (עטוף טלית הדומה לטלית היהודית) במרכז, בשורה הראשונה הכוהנים, אחריהם המבוגרים ומאחור הצעירים.DSC_9721DSC_9701DSC_9737

17.30: הכוהן הגדול עולה על הדוכן וקורא את מצוות השם אל משה ואל אהרון. כשהשמש שוקעת הוא מגיע לפסוק "ושחטו אותו כל עדת ישראל בין ערביים" ואז מגיעה ההתלהבות לשיאה. השוחטים עוברים ושוחטים את הכבשים (49 כבשים השנה), הצעירים מתחילים בהכנת הבשר ומי שלא עסוק בכבשים שר בהתלהבות את התפילות המתאימות.
DSC_9758DSC_9796מייד עם צאת השבת מדליקים את העצים שבבורות-תנורים. האש צריכה לדלוק כשלוש שעות על מנת שהתנור יהיה חם כראוי.DSC_9862

אומנם בני ישראל צוו לסמן בדם את משקופי הבתים, אך השומרונים נוהגים לסמן את מצחי הילדים וגם את מצחיהם של לא מעט מבוגרים.DSC_9803DSC_9810

נשים עוברות ומחלקות מצות עם מרורים. המרור של השומרונים הוא מרור אמיתי – מרור הגינות (Sonchus oleraceus) – צמח בר הגדל באביב בשפע בשטחי בור.DSC_9854

לאחר השחיטה השומרונים 'מחגגים' – מחבקים ומנשקים איש את רעהו. זו הזדמנות לפיוס בין בעלי ריב.DSC_9822

בינתיים עסוקים הצעירים בניקוי ובהכנת הזבח. חלקים מסויימים, 'מעשר', ניתנים לכוהנים.DSC_9781DSC_9832

את החלקים שאינם נאכלים מעלים באש על אותו חלק של המזבח המיועד לכך. ענן של צחנה נישא ומכסה את אתר הזבח. שומרוני מפזר מלח על השיריים הנשרפים. גם את הזבח, קודם לצלייתו, ממליחים. ההמלחה אינה קשורה לכשרות! "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ" (ויקרא, ב').DSC_9934

את הזבח משפדים על שיפודי-עץ ארוכים ועוטפים ברשת מתכת כדי למנוע מחלקים של הבשר ליפול לתנור. אחרי שהזבח מוכן לצלייה ממתינים עד שהתנורים יהיו חמים מספיק.DSC_9896

22.00: הגיע הזמן להטמין את הזבח בתנורים. סביב כל תנור מסתדרים כעשרה שומרונים, כל אחד אוחז בכבש המשופד. מאחוריהם עומדים עוזרים. בהינתן האות מכניסים כולם בבת אחת את השיפודים למרכז הבור. מורידים את רשת המתכת כך שהיא תחזיק את השיפודים במרכז הבור והבשר לא יגע בדפנות הלוהטים העלולים לחרוך אותו.DSC_9971DSC_9967DSC_9720

על הרשת פורשים יריעת בד. השיפודים מנקבים את היריעה וקצותיהם מציצים ממנה. על היריעה יוצקים טיט (אדמה כבדה מעורבת במים). מיישרים את הטיט בידיים ודואגים לסתום כל פתח ממנו יוצא עשן. הצעירים הגיעו לזבח בבגדים צחורים. לאחר השחיטה הם היו לאדומים ואחרי כיסוי הבורות -לחומים. לאחר שהבורות כוסו כדבעי נותרו כשלוש שעות עד שהזבח יהיה מוכן. חלק מהשומרונים הולך לבתים, אחרים נותרים באתר לשיחת רעים או לשירת פיוטים.

DSC_0008DSC_0037DSC_0052

12.00: כולם מתאספים שוב באתר הזבח. מביאים ארגזים מיוחדים עבור הבשר שאותם מרפדים במצות ובמרורים. כולם מתאספים ליד התנורים ולאחר ויכוח קצר (מוכן או עדיין לא מוכן) פונים בהתלהבות לפתוח את התנורים.DSC_0063DSC_0070

00.30: פותחים את הבורות. לאחר שמסירים שכבת אדמה מרימים את הרשת עם הכיסוי שעליה וכולם ממהרים לתפוס בשפודים, כל אחד ושפודו. זה החלק המסוכן: אם תיפול חתיכת בשר לתוך הבור חייבים לרדת ולהוציא אותה אך יותר גרוע יקרה אם אחד הבחורים ייפול לבור ויצטרף לזבח.DSC_0074

ענן של ריח ניחוח עולה מהבורות ומתפשט סביב. הפה של האורחים מתמלא ריר, אך אין סיכוי: זר לא יאכל ממנו. את הבשר מכניסים לארגזים ואותם נושאים אל הסככה הגדולה.DSC_0090DSC_0106

אך עדיין אין השומרונים הרעבים יכולים להתחיל לאכול. קודם יש טקס אַמְבָּרָק (ברכה): פיוט בארמית המתאר את יציאת בני ישראל ממצריים והעלאת עצמות יוסף וקבורתו בשכם. את השירה הזאת שרים בהתלהבות מיוחדת.DSC_1808

00.45: סוף סוף אפשר לאכול את הזבח, אבל השומרונים לא אוכלים אותו בנחת, בהנאה. חגורים ונעולים, בחיפזון ונזהרים לא לשבור עצם. את הנותר זורקים על המזבח והוא יישרף עד הבוקר. "וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ–מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן" (שמות י"ב)DSC_0169DSC_0174

"על מצות ומרורים תאכלו"DSC_1905

01.10: "והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו". את השאריות, כולל הארגזים בהם הונח הבשר, שורפים על המזבח. תורן נשאר לשמור שהכל ישרף עד כלה.DSC_1928

 פסח מלכותי  

"הישראלים העברים" – צאצאי עבדים מארצות הברית המאמינים שהם בני ישראל האמיתיים והגיעו לישראל בעקבות מנהיגם בן עמי (קרטר) בן ישראל, חוגגים בדימונה את חגם הגדול, פסח מלכותי, בשבוע האחרון של מאי. חג זה בא להזכיר את עלייתם מארצות הברית, דרך ליבריה, לישראל – מעין יציאת מצריים. את החג חוגגים יומיים בפיקניק המוני. ביום הראשון לפנות ערב נערך רונדו המוני/  (מאי 2011)

CeremonyPics17CeremonyPics18 מאי 20131234 5

18

 תהלוכת מרים  

חודש מאי הוא החודש המוקדש אצל הקתולים למרים הקדושה, אם האלוהים. בחודש זה מרבים להתפלל תפילות המוקדשות לה, מרבים לעבור על תפילות הרוזריו ובכנסיות מציבים "מזבח מרים". ביום האחרון לחודש, 31.5.2013, התקיימה בכנסיית סנט סלבדור, הכנסייה הפרנציסקנית שהיא גם כנסיית הקהילה הקתולית בירושלים, תפילה מיוחדת ואחריה מיסה חגיגית. בתום המיסה יוצאת תהלוכה נהדרת בה נושאות שמונה "מרימות" את פסל הבתולה בסמטאות הרובע הנוצרי.1

 מזבח מרים בכנסייה ובחצר המנזר הפרנציסקני23

 שמונה בנות נרגשות מסמינר קתולי, לבושות כמרים הקדושה, ממהרות לטקס בו יש להן תפקיד חשוב4

לאחר טקס יפה בכנסייה, תפילה ומיסה יוצאת תהלוכה גדולה של הנזירים ואנשי הקהילה וסובבת בסמטאות. בראשה, כמובן, הקוואסים5

במרכז התהלוכה פסל מרים נישא על ידי שמונה ה"מרימות"67

בדרך עוצרים בכמה תחנות ומקיימים טקס קצר. כאן בכנסיית הפטריארכיה הלטינית.8

ילדות קטנות המשתתפות בטקס לובשות בגדי מרים
9

  הניסים של ר' מאיר
ההילולה על קברו של ר' מאיר בעל הנס. טבריה, י"ד באייר תשע"ה, 3.5.2015DSC_0311

DSC_0241רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות קבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל. הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים, הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה. לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים,‏ אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא‏. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה. בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, יש רבים שנוהגים להתפלל בציון הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה, בעיקר בתאריך י"ד באייר, פסח שני. תחילתו של המנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו‏. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו". (מהויקיפדיה).DSC_0255

1 אוכל: אלפים מגיעים ביום ההילולה, החל משעות הצהריים, ומצטופפים באתר. הדבר הראשון הבולט לעיניי הם המאכלים, הכיבודים והמשקאות הנמצאים בכל מקום. משפחות מביאות כמויות אוכל עצומות ורבים אף עושים על האש. חוץ מזה בדוכנים רבים מחלקים מאכלים שונים בחינם, שולחנות עמוסים תקרובת עומדים לרשות כל דכפין ונשים צדקניות מחלקות כיבוד למי שעדיין נותר רעב.DSC_0273DSC_0340DSC_0344DSC_0377

2 שוק של מצוות: רשת של קבצנים ומבקשי תרומות פרושה בכל מקום. מקבצנים עם קופסה ועד אוספי תרומות לקרנות ולמוסדות, לכתיבת אות בספר תורה וכיוצא בזה. וכמובן, דוכנים שבהם אפשר לקבל את קופת ר' מאיר בעל הנס ולהשאיר כתובת שאליה יגיעו כדי לרוקן אותה.DSC_0247DSC_0319DSC_0373DSC_0282

3 הדלקה: "הנר הקדוש הינו נר מיוחד אשר מכינים מקובלים משיירי נר התמיד הדולק למעלה מ-400 שנה במערת ר' שמעון בר יוחאי ורבים אשר הדליקו נר זה בביתם זכו לברכה מיוחדת בזוגיות, בפרי בטן ובבריאות" (מתוך פרסומת של ישיבת מקובלים). במקומות רבים אפשר להדליק נר-שמן (תמורת תרומה, כמובן). ויש גם טקס זריקת הנרות: לוחשים בקשה על נר וזורקים אותו למיתקן הדלקת הנרות. אם פוגעים, הבקשה תתקבל (על מקורו של טקס זה כתבתי במצגות קודמות).DSC_0217DSC_0222DSC_0224DSC_0358

4 תפילה: רבים מתפללים על הקבר, בצפיפות רבה, וכמובן – נשים לחוד וגברים לחוד.DSC_0229DSC_0329

5 עושים שוּק: בדוכנים אפשר לקנות הכל – סדקית, צעצועים, אוכל – אבל בעיקר תמונות קדושים, קמעות, מים קדושים ושאר מביאי מזל למיניהם.DSC_0277DSC_0360

תור גדול מצטופף ליד חנותו של מביא המזל. השלט האלקטרוני מציין את מרכולתו (מצורף לצילום, משמאל). להלן דוגמה של פרקטיקה: הבחור מחזיק ספר קדוש, השמאן מברך, מדליק קטורת ותוקע בשופר גדול. לאחר מכן הוא נוטל מנעול קטן, שובר אותו בפלייר ונותן אותו באריזת-מתנה לבחור. לא הצלחתי לברר מה הייתה בקשתו של הבחור.DSC_0286DSC_0293DSC_0299DSC_0297DSC_0298

6 תהלוכה: בערב מגיעה תהלוכה המוליכה ספר תורה מבית הכנסת אבולעפיה בטבריה אל אתר הקבר. בראש התהלוכה מכונית מוארת מיוחדת הנושאת ספרי תורה. כולם מנסים לגעת בהם.DSC_0404DSC_0425

7 הופעות: זמרים ומקהלת ילדים משמחים את הקהל במיטב הזמר המזרחי.DSC_0399

 ל"ג בעומר בירושלים ובבני ברק  

1. ירושלים: במוצאי שבת, 27.4.2013, התקיימו מדורות ל"ג בעומר בכל רחבי ירושלים. השתתפתי בהדלקה של קבוצה מחסידי ברסלב, שחידשו חידוש: הם הקימו במה, עליה גוש עצום של צמר גפן, עליו יצקו את התוכן של 1000 בקבוקי שמן זית – דבר שנמשך זמן רב. לבסוף הדליק הרב שלהם את האש.40512441

הנשים רק משקיפות מרחוק4

מדורת ל"ג בעומר בתולדות אברהם יצחק (6.5.2015): מלבישים את הילדים שאמורים לעבור מחר את טקס החלקה בבגדי פאר כמו אדמו"רים. אחרי ההדלקה האבות רוקדים עם ילדים אלו על כתפיהם.DSC_0627DSC_0554

מדורת ל"ג בעומר בתולדות אהרון (6.5.2015)DSC_0695

2. בבני ברק, חצר זטושקא: למה בחרתי בזוטשקא? – כי יש להם תזמורת וכי אחרי ההדלקה יש טקס חלקה ולבסוף האדמו"ר יורה בקשת וחץ. צולם בי"ז אייר תשע"ז 

13.5.2017 DSC_1947

גוש גדול של צמר גפן, רווי בהרבה שמן, מחכה לאדמו"ר שידליק אותו. כשמגיע הזמן עולה האדמו"ר במדרגות, מוסיף את מנת השמן האחרונה מכד כסף ומדליק את המדורה לקול שירה  של החסידים.DSC_1776DSC_1838DSC_1852DSC_1892

לאחר ההדלקה מתחיל טקס החלקה, תספורת ראשונה לילד בהגיעו לגיל שלוש. קודם רוקדים האבות המאושרים, נושאים את הילדים על כתפיהם. אחר כך האדמו"ר גוזר לכל ילד קבוצת שער סמלית, מברך אותו, מלביש לו לראשונה את הטלית-קטן ואת הדאצ'ק (בפולנית "גגון": כובע מצחייה שחובשים ילדים בחצרות חסידים רבות). מאוחר יותר יגלחו את ראשו ורק ישאירו לו פאות.DSC_2000DSC_2028DSC_2057

ולסיום האדמו"ר יורה בקשת שלושה "חיצים" אל הקיר שמאחוריו.DSC_2089

3. בבני ברק, בחצר נדבורנה: לחסידי נדבורנה יש מנהג מיוחד במינו בל"ג בעומר. האדמו"ר לא מדליק מדורה, אלא אחרי תפילת מעריב הוא מדליק בבית הכנסת ל"ג נרות. צולם בי"ז אייר תשע"ז 13.5.2017DSC_1748DSC_1738DSC_1728

 ספר התורה של בית עבו  

בערב ל"ג בעומר, בשעות אחרי הצהריים, מתקיימת בצפת זה שנים רבות תהלוכה המוליכה את ספר התורה של משפחת עבו מביתה. שמואל עבו עלה מאלג'יר לצפת בראשית המאה ה-19 והביא איתו את משפחתו והון לא קטן. הוא התמנה לסגן הקונסול הצרפתי בצפת ועזר רבות ליהודי העיר. בין השאר קנה את שטח קבר הרשב"י במירון ובנה את המבנה שעל הקבר. יהודי צפת גמלו לו במתנת ספר תורה שאותו היה נושא למירון בל"ג בעומר. התהלוכה של הולכת ספר התורה למירון הפכה למסורת והשנה התקיימה זו השנה ה-183.כעת עומד בראש הטקס הדור השישי לבית עבו, עו"ד שמואל אבו, המקיים אותו כבר שנים רבות.

Untitled-1בראש התהלוכה צועדים הכליזמרים: דרבוקות, קלרינט, אקורדיאון וחצוצרה. המשתתפים מתחלפים בנשיאת הספר תוך ריקוד. בדרך עוצרות נשים את התהלוכה וקושרות מטפחת צבעונית לספר. לאחר כשעתיים הוא ייראה כמו דוכן נייד של מוכר מטפחות.

Untitled-2Untitled-3Untitled-4Untitled-5

את הספר מלווים כמה מזקני צפת האסלים ובראשם בחור עם מקל, שאליו קשור צרור מטפחות צבעוניות, המלהיב את הקהל. לפני שנים רבות היו עולי הרגל מגיעים למירון רכובים על חמורים של ערבים. החמרים היו מנעימים את הדרך בשירה מזרחית בסגנון הדבקות. המנגינות "גויירו" וזקני צפת עדיין שרים אותן בהתלהבות. אנשים טובים באמצע הדרך מחלקים עראק וממתקים או פותחים שולחנות עם כיבוד. נשים זורקות סוכריות על התהלוכה לשמחת הילדים האוספים אותן.Untitled-6Untitled-7Untitled-7Untitled-9

ספר התורה מגיע למירון והנצר האחרון לבית עבו נושא אותו לקבר הרשב"י.

abu 3

 פסטיבל האש 

ל"ג בעומר במירון הוא הטקס ההמוני ביותר בארץ ומשתתפים בו מאות אלפים. רבים מצטופפים בדוחק איום לעלות אל הקבר או לצפות בהדלקה. את האש העיקרית, חבית מלאה סמרטוטים ובגדים שעליהם יוצקים המון שמן זית זוכה להדליק האדמו"ר מבויאן, והאש מאכזבת: מעט להבה והרבה עשן. יש עוד הדלקות של חסידויות שונות בכל שעות הלילה, ריקודים, חלוקת אוכל ושתייה והרבה בלגן.halaka 3halaka 4halaka 6halaka 5

ח"י רוטל משקה: בעקבות נדר שהצליח נודרים אנשים להשקות צמאים ב-18 רוטל (לפחות) של מי פטל וכיוצא בזה.meiron 1

 מירון תשע"ו
חגיגות ל"ג בעומר במירון יום רביעי-חמישי, י"ז-י"ח אייר תשע"ו, 25-26.5.201

שוק של מצוות: הדרך העולה מהכביש לקבר היא שוק של מצוות. כל מיני מוסדות דת וחסד מקימים ביתנים ומתחרים ביניהם על התרמת הקהל ברמקולי ענק וברעש מחריש אוזניים. מלבד לתרום, אפשר לרכוש בדרך קמיעות שמביאים ישועות (בדוק!), מים קדושים שמביאים פרי בטן, עראק קדוש לרפואה, נרות מקודשים להדלקה וכיוצא בזה. קבצנים מבקשים, או דורשים, נדבה וחסידי ברסלב הנחנחים רוקדים בהתלהבות, תוקעים בשופר ומחלקים את כתבי ר' נחמן.Untitled-20Untitled-19Untitled-18

Untitled-3Untitled-21

ההדלקה: בשביל הכסת"ח גייסו אלפי שוטרים, אנשי בטחון, סדרנים ומה לא. בנחישות ובתחכום הצלחתי להגיע למקום הקרוב ביותר להדלקה כדי לצלם את הרגע המדליק. את ההדלקה המרכזית על גג הקבר מבצע כבר שנים רבות בעל הקונצסיה, האדמו"ר מבויאן. פעם הוא היה מדליק חבית עם סמרטוטים ושמן. כיום יש מיתקן מיוחד שזורקים לתוכו בגדים, בדים וכו' ושופכים המון בקבוקי שמן. אגב, התוצאה דומה – מעט אש והרבה עשן. מפחד שהגג יתמוטט, המוני שוטרים וסדרנים מנעו מהקהל להתקרב אליו והשאירו שטח סטרילי מסביב למקום ההדלקה. הצלחתי לצלם את התמונה הזאת, חסיד בויאן שופך שמן למיתקן. רק זמן מה אחר כך הצלחתי לצלם את האש עצמה.Untitled-4Untitled-5Untitled-7

Untitled-10באוהלי מרוקו: כחודש לפני ל"ג בעומר מגיעה, זה שנים רבות, קבוצה גדולה של יוצאי צפון אפריקה. הם פותחים מכולות שממתינות להם כל השנה ומהציוד שבתוכן מקימים מחנה של אוהלים יפים ומצוידים בכל הדרוש שבהם הם יושבים ל"ג ימים, אוכלים, שותים, שרים, שמחים ומנגנים ובכלל לא מתעניינים בבלגן שלידם.Untitled-8Untitled-9

כל הלילה ולמחרת גם: כל הלילה ולמחרת גם, נמשכים הריקודים. בצילום – בחצר מבנה הקבר. ישנן גם הדלקות פרטיות של חסידויות שונות, האחרונה של "תולדות אהרון" מעט לפני יציאת החג. אלפי אנשים ממשיכים לזרום לאתר והדוחק עצום. נשים רבות מדליקות נרות בכל פינה פנויה.Untitled-17Untitled-16

בבוקר יושב יהודי ומלמד את בני יהודה קשת. במה נלחמים בניו של בר כוכבא? – קודם כל ביצר הרע, אבל גם בס"מ (השטן), בעשיו, בפרעוש, בטיטוס, בפאה (יש בעולם החרדי מלחמה נגד פאות הנשים), באיי פול (אייפון), בטמבלפון (פלאפון) וכו'.Untitled-15Untitled-1Untitled-14

Untitled-11

 תספורת ראשונה 

חלקה היא התספורת הראשונה הנעשית לילד בהגיעו לגיל שלוש, לרוב עורכים אותה בל"ג בעומר. בבוקר החג רוקדים האבות כשילדם על הכתפיים והוא חובש בגאווה את השטריימל של אביו. מידי פעם עוצרים ומניחים לקרוב משפחה או למישהו חשוב לגזור תלתל.

halaka 1 halake 11halake 12

Untitled-13וכך נראית מירון אחרי החג:garbage

 טקסי חלקה בקבר שמעון הצדיק  

חלקה היא התספורת הראשונה הנעשית לילד בהגיעו לגיל שלוש, לרוב עורכים אותה בל"ג בעומר. רוב החרדים עורכים את טקסי החלקה במירון, אך אלה שאינם יכולים לנסוע למירון עורכים אותה בקבר שמעון הצדיק שבשייח' ג'ראח. מזה עשר שנים שמפרידים בקבר בין הגברים לנשים. לגברים שטח נרחב בו הם עורכים את הטקסים, הנשים מצטופפות מאחורי הגדר ולעיתים נותנים להן לגזוז תלתל דרך הסורגים. פעם היה מתקיים כאן חג משפחתי נהדר. הנשים היו מחלקות כיבוד והגברים שתייה. מאז ההפרדה הטקס איבד את קיסמו.12

אאאא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחשבה אחת על “חגים וטקסים באביב

  1. כתבות וצילומים לתפארת. שאפו גדול.
    אתה מוזמן לבקר באתר שלי ולהתרשם מהחומר הרב שבו.
    אשמח לקבל ממך עדכונים .
    כמו כן אשמח להוסיף קישור לאתר שלך באופן הדדי
    המון ברכות
    שמעון צור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>