חגים וטקסים בחורף

 התוכן 

חנוכיות בירושלים (חרדים), הדלקה בבעלז (חרדים), חנוכה בבני ברק (חרדים), יומו של סבאס הקדוש (אורתודוקסים במרסבא) יומו של ניקולס (ארמנים ביפו) חג המולד (קתולים בבית לחם), חג המולד ביפו (הודים, פיליפינים, פרוטסטנטים, קתולים, מלכיתים, מרונים), חג המולד בפסוטא (מלכיתים), חג המולד בבית לחם (אורתודוקסים, סורים, קופטים, אריתראים), ההילולה של הבבא סאלי (עמישראל), חגו של יעקב הקדוש (ארמנים), הטבילה בירדן (קתולים), אפיפניה (אורתודוקסים, סורים, קופטים, אתיופים, אריתראים) קידוש מי הירדן (ארמנים), חג אנטוניוס הקדוש (קופטים בכנסיית אנטוניוס בירושלים) טו בשבט (טיש פירות בחוג חתם סופר) אפיפניה (ארמנים), הצגת ישוע במקדש (ארמנים).

 חנוכיות בירושלים 

Untitled-1 copy

בתלמוד כתוב: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו בחוץ…….אלא בשעת הסכנה יניחה על שולחנו ודיו". יהודי ירושלים היו "בשעת הסכנה" עד אמצע המאה ה-19, אז רפורמות של השלטון העות'מאני אפשרו פולחן יהודי ברשות הרבים. אז החלו להדליק "על פתח ביתו". בגלל הרוח והגשם היורדים תדיר בחנוכה מצאו פטנט: פחחים יהודים היו מכינים מנורות לצליינים אורתודוקסים כדי לשאת את "האש הקדושה" מירושלים למקומות מגוריהם. הרחיבו את המנורות האלו שיכילו שמונה בזיכי שמן ועליהן מקום לשמש, עם ארובות אוורור, ונוצרה החנוכייה הירושלמית שאותה מדליקים בחנוכה רבים מהירושלמים הוותיקים.hanuca 1hanuca 2

כיום קשה להשיג חנוכיה ירושלמית קלאסית אך יש פיתוחים מודרנים, מנירוסטה, ויש גם איפרוביזציות: מקרטון שצידו האחד הוסר, מאקווריום של דגים ויש אפילו המוציאים אבן מהקיר, מכסים את הפתח בפלסטיק או בזכוכית ויש חנוכייה. במקומות בהם מתגוררות כמה משפחות בחצר אחת (כך היה בעיר העתיקה פעם) או גרים אברכים רבים בישיבה, תולים אשכול של חנוכיות בפתח, אחת לכל אברך או משפחה.hanuca 3Untitled-2 copyUntitled-3 copyUntitled-4 copyUntitled-7 copyUntitled-8 copy

 ההדלקה אצל חסידי בעלז 

Untitled-9 copy

חנוכה הוא חג מרכזי לחסידי בעלז, אחת מחמשת החסידויות הגדולות. בחנוכה מתקבצים בירושלים אלפים מחסידי בעלז בארץ ובעולם, וכולם משתתפים בהדלקת החנוכיה שמדליק האדמו"ר. הטקס, המתקיים באולם ה"טישים" שבמבנה הענקי של החסידות ברוממה, כולל שירים חסידיים מיוחדים לארוע, חלקם מושרים על ידי אלפי החסידים הדחוקים על הפארענצ'ס (טריבונות) וחלקם על ידי מקהלת הילדים המפורסמת.belz 1-1belz 2belz 3belz 4

האדמו"ר מדליק את החנוכייה וחר כך מנהל את הטקס, כשנכדיו לצידו.belz 5Untitled-10 copybelz 6

 חנוכיות בבני ברק 

בחנוכה השנה (תשע"ה) החלטתי לבקר בבני ברק. בעיר הצפופה הזאת שוכנת ישיבת פוניבז הליטאית הענקית שבה אלפי תלמידים וגם עשרות חצרות חסידים, חלקן גדולות וחלקן זעירות  ולכל אחת האדמו"ר שלה ומנהגי חנוכה המיוחדים לה. שמעתם על 'טיש' של סופגניות? – הבאתי לכם מעט טעימות.Untitled-1

ליטאים: בישיבת פוניבז' התלמידים רוקדים אחרי ההדלקהUntitled-3

חסידים: בחצר קודש ויז'ניץ, חצר גדולה – האדמו"ר מדליק את החנוכייה ולאחר תפילה ודרשה הוא מנהל שירה אדירה של החסידים. Untitled-4Untitled-5Untitled-7Untitled-6

בחצר קודש פרמישלאן האדמו"ר  מתפלל בכוונה גדולה אחרי ההדלקה. בחנוכה הוא מנגן על כינור ובסוף טקס ההדלקה חסידיו עומדים בתור כדי לקבל את ברכתו.Untitled-8Untitled-9Untitled-11

בחצר קודש אלכסנדר – האדמו"ר מדליק את החנוכיה, דורש (בעברית!) בפני חסידיו ומסיים ב'טיש' של סופגניות.Untitled-14Untitled-15Untitled-13Untitled-16

בחצר קודש שומרי אמונים (פלג של תולדות אהרון): האדמו"ר מתקין בעצמו את המנורה ומדליק אותה. לאחר התפילה שרים כולם בלווי של אורגן חשמלי ויש גם מקהלה מקצועית עם ילדים-סוליסטים.לבסוף האדמו"ר מסובב את הדריידל (סביבון) ומחלק 'חנוכה געלט' לחסידים, גדולים כקטנים, העומדים בתור.Untitled-17Untitled-18Untitled-19Untitled-20Untitled-21

אחרי ה'הדלקה' יורדים כולם לרחוב. לתוך חבית מכניסים את כל הפתילות שבהן השתמשו בחנוכה, האדמו"ר מדליק שורפים אותן   במדורה גדולה. כל הגברים, יחד עם האדמו"ר, רוקדים מסביב לחבית הבוערת.Untitled-22Untitled-23

 חגו של סבא הקדוש במרסבא 

17.12.2013 – מנזר מרסבא הוקם על ידי סבא הקדוש לפני כאלף וחמש מאות שנה. המנזר החל כלאורה במערות של המצוק המזרחי של הקדרון ולימים הפך לקונוביום, מנזר שיתופי, הדבוק ככוורת למצוק המערבי. הנזירים גאים בכך שכאן המנזר היחיד בארץ שתפקד כמנזר מעת הקמתו ועד היום כמעט ללא הפסקה.Untitled-2 copy

Untitled-1 copyהכניסה לנשים אסורה. הן מגיעות לפתח המנזר שם מגיש להן הנזיר שומר הפתח תה צמחים חם ולעיתים מוציא להן שריד קדוש אותו הן מנשקות.Untitled-3 copy

עבור המבקרות הוקם לידו "מגדל הנשים" בו בימים שהגיעו למנזר ברגל הן יכלו להתאכסן וממנו הן יכולות לצפות במנזר. הנזירים מספרים שלפני כשישים שנה תיירת אמריקנית התחפשה לגבר, אך ברגע שעברה את הפתח התחילו פעמוני המנזר לצלצל ממעצמם וכך היא התגלתה.Untitled-4 copy

הכנסייה המרכזית במנזר (יש שלוש כנסיות) עתיקה ומלאה באיקונות עתיקות וחפצי קודשUntitled-5 copy

בארון זכוכית שבכנסייה נח סבא הקדוש. הצלבנים העבירו את עצמותיו לוונציה אך בשנות השישים של המאה שעברה הן הוחזרו למנזר. מאז הוא כאן, בכנסייה.Untitled-6 copy

באדיקולה שבחצר המרכזית קברו הקדום של סבא.Untitled-7 copy

Untitled-8 copy

התקשורת ברחבי המנזר נעשית בעזרת פעמונים וגונגים. הנזיר הזה עובר ברחבי המנזר ומקיש בקצב על ה"טלאנדו", גונג עץ נייד, להכריז על תחילת טקס קידוש המים.Untitled-9 copy

בחצר, מול קבר סבא, מציבים שולחן עליו מיכל גדול של מים אותם מקדש הבישוף Untitled-10 copy

בסיום טקס קידוש המים (הגיאזמוס) מסתדרים הנוכחים בתור. כל אחד בתורו מנשק את הצלב שבידי הבישוף וזה מזה על ראשו מים מקודשים בעזרת צרור ריחן.Untitled-12 copy

לפנות ערב עולה חבורה של צעירים אל המצוק שממול המנזר ומדליקה נרות במערות שפעם חיו בהן נזירי הלאורה. כשיורדת החשכה מנצנצים מהמצוק עשרות אורות. המראה הזה עוצר נשימה וחבל שצילום מביא רק מעט מהיופי הזה.Untitled-13 copyUntitled-14 copy

  ניקולס הקדוש ביפו
חג ניקולס הקדוש בכנסייה הארמנית של יפו 25.12.2016

ניקולס הקדוש הוא אחד הקדושים הפופולאריים ביותר בעולם הנוצרי. הוא חי במחצית השנייה של המאה השלישית ובראשונה של המאה הרביעית והיה הבישוף של מירה (היום דמרה, בדרום אנטוליה). בין הניסים הרבים המיוחסים לו שניים מפורסמים : לשכנו העני היו שלוש בנות בתולות שהוא התכוון למכור לזנות כי לא היה לו כסף לנדוניה עבורן. ניקולס זרק להן בלילה 3 צרורות זהב דרך החלון לחדרן. השני – בעת רעב שחט קצב אחד שלושה ילדים, ביתר אותם לנתחים וכבש בחבית כדי למכור את בשרם. ניקולס השיב אותם לתחיה. בזכות יומו הסמוך לחג המולד וסיפורי החייאת הילדים וזריקת צרורות הכסף, הוא הפך לדמות אבא כריסטמס ("סנטה קלאוס") המביא בליל חג המולד מתנות לילדים.

במחצית המאה ה-17 נבנו ביפו שלוש אכסניות לצליינים נוצרים שהגיעו לארץ ישראל בדרך הים. אחת מהן הייתה שייכת לארמנים ונקראה על שם ניקולס הקדוש. המקום התפרסם בעת מסע נפוליאון לכיבוש המזרח התיכון. לאחר כיבוש יפו שימשה האכסניה כבית חולים לחיילים הפצועים והנגועים בדבר. מסופר על הגנרל כי כדי להראות לחייליו המפוחדים שהמגפה לא מדבקת, נגע באחד החולים. אירוע זה מצוין בציורו המפורסם של הברון ז'אן אנטואן גרו.DSC_5286DSC_5192

יומו של ניקולס הוא ה-6 בדצמבר (לפי הלוח הגרגוריאני) שלפי הלוח היוליאני חל ב-19 בדצמבר. הארמנים חגגו בשבת, ה-24 לחודש. ארמנים רבים מרחבי הארץ הגיעו לחצר המבנה, המשמש מרכז לקהילה הארמנית ביפו. המבנה שופץ לפני שנים מספר וחלק ממנו הפך לכנסייה על שם ניקולס. חלק מידו של ניקןלס, רליקט קדוש הטמון ברליקווריום דמוי יד, הובא מירושלים במיוחד ליום זה.DSC_5257

הטקס נערך בכנסייה החדשה. מאחר והמבנה לא נבנה ככנסייה, יש בו רק שני מזבחות. משמאל, המזבח המוקדש למרים הקדושה. כמה אנשי דת ניהלו תפילה ואחריה את טקס סעודת האדון ובסופה עמדו כולם בתור לנשק את הרליקט הקדוש. לכבוד היום המיוחד נערך וידוי קבוצתי, של כל המבקשים להתוודות יחד.DSC_5197DSC_5010DSC_5054DSC_5072DSC_5147DSC_5140

DSC_5170DSC_5175DSC_5231DSC_5240

לסיום הוזמנו כל המשתתפים ל"סעודת אהבה" (אגפה) משותפתDSC_5272

 

 חג המולד הקתולי בבית לחם 

24.12.2000 – בגלל פרוץ האינטיפאדה השנייה בוטלו החגיגות ההמוניות בבית לחם. זאת הייתה בשבילי הזדמנות לצלם את הטקס שבדרך כלל לא ניתן לצלם. הגעתי לאחר הרפתקאות והייתי כנראה הישראלי היחידי שהיה שם. חלק חשוב בטקס נוטל הבמבינו – בובה של ישוע התינוק בתנוחת שכיבה מלאכית. מתחת למזבח עליו נערך הטקס בוהק מקום ריק ומואר. לפני חצות מניחים שם חפץ מכוסה ובדיוק בחצות, מול מצלמת טלוויזיה המעבירה את הטקס לכל העולם הקתולי, מגלים את הבמבינו. הפטריארך נוטל אותו ובראש תהלוכה יורד למערת הלידה שם הוא מניח אותו באבוס.cath 1cath 3cath 2cath 4cath 5

בין עמדת הצילום שלי ובין המזבח היו שלושה מקומות ריקים באמצע השורה הראשונה של מושבי המכובדים. בחמש דקות לחצות, כשעיני כל העולם (וגם המצלמה שלי) נשואות אל מתחת למזבח, עשה אבו עמאר כניסה עם שתי גורילות והתיישב לו מול העדשה שלי:cath 6

 חג המולד הקתולי ביפו 

24.12.2013, ערב חג המולד mangar

18.00, קונקנים, חצר בי"ס טרה סנטה: הקונקנים (KONKANI) הם עם שחי בדרום מערב הודו. הם נוּצרו על ידי הפורטוגזים. כיום רבים מהם משרתים כעובדים זרים בארצות שונות, כמה אלפים מהם בישראל. כאלף וארבע מאות קונקנים נאספים לחגוג בחצר בית הספר, כי אין כנסייה שיכולה להכיל את כולם. הם מעלים את מחזה הלידה, מלווה בשירת מקהלה בשפתם (קונקנית).Untitled-1 copy

Untitled-3 copyUntitled-2 copy

19.00, פיליפינים, כנסיית אנטוניוס הקדוש: בכנסיית אנטוניוס הקדוש הסמוכה נאספים מאות פיליפינים  (וגם מעט עובדים זרים אחרים) העובדים בישראל. יש דרשה, תפילה, מקהלה השרה שירי חג המולד מיסה לסיום.Untitled-4 copyUntitled-5 copyUntitled-6 copy

19.00, פרוטסטנטים, כנסיית עימנואל: בני כמה עדות פרוטסטנטיות מתכנסים בכנסיית עמנואל. על עץ חג המולד יש מגן דוד במקום כוכב, יש מנורת 7 קנים ואת הדרשה מתרגמים לעברית. השירה היפה מלווה בעוגב הכנסייה.Untitled-7 copy

21.00, קתולים, כנסיית פטרוס הקדוש: בכנסיית פטרוס הקדוש שביפו העתיקה מתקיים טקס באנגלית עבור קתולים הדוברים שפה זאת ואחריה בפולנית. יש מקהלה ששרה שירי חג המולד. בסוף הטקס והמיסה עובר הכוהן (מהפיליפינים) בין הקהל ומזה עליו מים קדושים. כאשר הקהל מסתלק, נותרת בפינה זקנה חסרת בית עם עגלתה, שקועה בתפילה.Untitled-9 copyUntitled-10 copyUntitled-11 copy

25.12.2013, 10.00, הכנסייה היוונית-קתולית ביפו: ביום החג עצמו מתקיימים טקסים בכנסיות היוונית-קתולית והמארונית. אצל היוונים-קתולים (מלכיתים) הפולחן הוא ביזנטי, עיקרו נעשה מאחורי האיקונוסטזיס, אך התאריך לפי הלוח הגרגוריאני. ב"סעודת האדון" אצל המלכיתים מגיש הכומר את לחם הקודש טבול ביין הקודש.Untitled-12 copyUntitled-13 copy

25.12.2013, 10.00, הכנסייה המרונית ביפו:  מרכז הכנסייה המארונית הוא בלבנון. זו עדה עתיקה שקיבלה את מרות וחסות האפיפיור ולכן היא מוגדרת כקתולית-מזרחית (כמו המלכיתית). ביפו יש קהילה מארונית קטנה ולה כנסייה יפה סמוך לכנסייה המלכיתית. אחרי הדרשה של הכומר נוטלת הילדה את פסל ה"במבינו" מהמבואה ומגישה אותו לכומר. זה נותן אותו לנזיר המניח אותו באבוס שבמערת הלידה.Untitled-14 copyUntitled-15 copyUntitled-16 copyUntitled-17 copy

ילדים שלא עברו את טקס האישוש (קונפירמציה) לא מקבלים את הלחם הטבול ביין. במקום, הכומר מניח את גביע היין על ראשם בברכה.Untitled-18 copyUntitled-19 copy

 חגיגה כפרית חגיגות חג המולד בפסוטה (ועוד) 2015

פסוטה ומעיליא הם שני כפרים מלכיטים (יוונים-קתולים) בגליל. נוף נפלא, סמטאות צרות ותלולות ואנשים מסבירי פנים ומארחים בשמחה. לפסוטה יש מסורת של חגיגות עממיות לכבוד חג המולד, שלושה ימים של שמחה עם בזאר של חג, מופעים, תהלוכות, אמני רחוב והמון אוכל טעים ושתייה. הכל מאורגן למופת. בני כל הדתות מוזמנים לחגוג עם בני פסוטה. חבל לבזבז כסף על נסיעה לאיטליה, ספרד או פורטוגל – הנה יש לנו טוסקנה בגליל.DSC_4908DSC_4714DSC_4767DSC_4926DSC_4969 על פי המנהג העממי-כפרי נבטים מסמלים את הלידה וההתחדשות. כאן ליד ה"אבוס" (Manger) – שחזור מערת הלידה.DSC_4795

עץ חג המולד באעבליןDSC_4558

העץ הכי גדול – בנצרת – ושוק חג המולדDSC_5060DSC_5062

 חג המולד האורתודוקסי בבית לחם  

חג המולד של האורתודוקסים, הקופטים והסורים חל ב-25.12 לפי הלוח היוליאני שהוא ה-6.12 הגרגוריאני הארמנים חוגגים ב-18 לינואר). בשנת 2012 הגעתי לחגיגות. היו המון צליינים, רובם רוסים. בכיכר הוצב אשוח ענקי מואר ותחתיו ה"אבוס" – סצנת הלידה המפורסמת בעולם.1

הטקס האורתודוקסי: המון הצליינים מנסה להכנס למערת הלידה, במערה צפיפות איומה והפטריארך היווני-אורתודוקסי מרביץ כניסה:ortho 1

2ortho 3

הסורים מביאים מזבח אל האגף הארמני, שם הם עורכים את הטקס שלהם. קוראים תפילות בארמית מספר תפילות גדול ומקהלת נשים שרה בארמית – דומה לשירים שלנו בליל הסדר:syrian 2syrian3

הקופטים המעטים מקיימים את הטקס שלהם ליד הסורים, בפינה:copts 1copts 2copts 3

גם הפעם ראש הרשות נתקע מול העדשה שלי:abu mazen

כשיצאתי לפנות בוקר מכנסיית המולד הופתעתי לראות עשרות אריתריאים רוקדים בהתלהבות בגשם, ברוח ובקורCeremonyPics115CeremonyPics116arith 3arith 4

 ההילולה על קברו של הבבא סאלי 

ביום פטירתו של הרב ישראל אבו חצירה, ג' בשבט (ב-2014 חל בשבת ולכן נדחה ליום ראשון, 4.1.2014), נערכת הילולה גדולה על קברו. אלפי איש באים משעות הבוקר, מתפללים ליד המצבה, אוכלים ושותים, קולעים נרות למיתקן הדלקה (מבקשים בקשה על נר דולק, זורקים אותו למיתקן ההדלקה ואם מצליחים לקלוע אותו פנימה – הבקשה תתמלא) ובעיקר מבלים בשוק הגדול שמתמקם בפארק הסמוך. אפשר לקנות בו כל מיני בוקי סריקי אך בעיקר דברים המביאים מזל: מים קדושים, נרות, עראק מקודש, תבלינים מקודשים וכיוצא בזה וגם  תמונות של קדושים, ברכות, תליונים ועוד. תורמים הרבה לכל מיני מוסדות ואנשים נזקקים ובתהלוכה המוליכה ספר תורה מביתו של הרב משלמים עבור הזכות לשאת את ספר התורה כברת דרך.160098119150338094126210293200313307408

 יומו של סורפ האגופ 

יעקב בן זבדי ("יעקב הגדול"), אחד משניים עשר השליחים, הוצא להורג על ידי הורדוס אגריפס והיה לאחד המרטירים הראשונים. ראשו קבור בקתדרלה הקרוייה על שמו ברובע הארמני בירושלים. שאר גופו קבור בסנטיאגו דה-קומפוסטלה בגליסיה שבספרד, אתר צליינות חשוב. בשבת, ה-10.1.15 ושנית ב-10.1.17 (עם פטריארך אחר) נחגג יומו בקתדרלה. הטקסים הארמניים הם מפוארים במיוחד ומלווים בשירת מקהלה של תלמידי סמינר כוהני הדת הסמוך, בבגדים אדומים, שירה נפלאה. כשהם שרים לעיתים הם כורעים על ברכיהם. למטה: איקונה המראה את ראשו של יעקב המונח על ברכי מרים מלכת השמיים, בדירת הפטריארך.

DSC_4493

ראשו של יעקב הקדוש קבור בקפלה קטנה בקתדרלה, עיגול של כסף ברצפה מסמן את מקום הקבורה. דלתות הקפלה – עבודה מפוארת של שיבוץ אם הפנינה ושריון צב.DSC_4347

בגדי הטקס הארמנים יפים מאין כמותם. בדים יקרים רקומים בחוטים צבעוניים וחוטי זהב וכסף. יש רקמות בנות מאות שנים, וחלקן מיועדות לחג מסוים. הפטריארך חובש מיטרה כדוגמת המיטרה הקתולית – תוצאה של השפעת הצלבנים הקתולים על הארמנים בקיליקיה ("ארמניה הקטנה"). לכוהני הדת בדרגות הנמוכות יותר – כתרי בד כדוגמת המיטרות המזרחיות.DSC_5402DSC_5409

את הטקסים הארמניים מלווה לרוב מקהלה של תלמידי הסמינר לכמרים הסמוך למנזר. המוזיקה הליטורגית נפלאה והמקהלה מיטיבה לשיר. לעיתים הם שרים בכריעה.DSC_5467

חגו של יעקב הקדוש הוא אחד החגים החשובים לארמנים. למעשה חוגגים גם לכבוד יוחנן האוונגליסט, שלפי המסורת הארמנית הוא יוחנן בן זבדי, אחי יעקב. לכבוד החג מציבים ליד הקפלה בה קבור ראשו של יעקב הקדוש מזבח מיוחד מקושט.DSC_5297

בכנסיית יעקב הקדוש (ורק בה) יש מרפסת תלויה שממנה קורא איש דת בכל ערב, לפני התפילה, פרק מחייו של אחד הקדושים. היום קוראים על חיי יעקב הקדוש.

DSC_5546

לפני טקס האוכריסטיה מקיש כוהן-דת בסימנדריון – גונג עץ (היה גם גונג מתכת לידו אך הועבר משם). הסמנדריון (נקוס בערבית) שימש לכינוס הנוצרים לתפילה בימי השלטון המוסלמי שאסר על צלצול בפעמונים. על פי המסורת המוסלמית בנקוס היה מזעיק נוח את פועליו לעבודת התיבה ועל כן הוא כלי עבודה ולא שייך לפולחן הנוצרי. לפטריארך הארמני מיטרה מפוארת בסגנון קתולי, שריד להשפעה הצלבנית על ארמניה הקטנה (קיליקיה). לפני טקס המיסה מסירים לו אותה.

DSC_4232 

הפטריארך המכין את הלחם והיין נוטל את ידיו לפני הטקס.DSC_5375

הפטריארך מתחיל בהכנת היין והלחם על המזבח הראשי. מפאת הקדושה הוא עושה זאת בראש מגולה ושני כמרים מחזיקים את המיטרה שלו להראות את הסמכות שלו.DSC_5447

הפטריארך עובר להמשך הכנת הלחם והיין לקפלת יעקב הקדוש כשהוא מקטיר קטורת. שני כמרים נושאים את שולי אדרתו.DSC_5504

הכומר הקורא בזמן האוכריסטייה מכתבי הקודש, קורא קודם את אותו הקטע בכריעה לפני הפטריארך.

DSC_5573

הספר קדוש ולכן מחזיקים אותו עם מטפחת.

DSC_5625

DSC_4379

הארמנים שמים את הלחם בתוך היין.DSC_5797

 

 

לאחר הכנת הלחם והיין (טרנססובסטנציה) יש תהלוכה ובה מקיפים את הכנסייה עם הלחם והיין.DSC_5713

הפטריארך מציג את הלחם והיין ומזמין את המאמינים לקבלם.DSC_5791

DSC_4374

כעת מתחילה התהלוכה היפה לכבוד החג, הפטריארך יוצא כשהוא נושא את הרליקט הקדוש ביותר לארמנים בירושלים: שריד מהצלב האמתי, נתון ברליקווריום דמוי צלב ועטוף המטפחת מפאת קדושתו. שלוש פעמים סובבת התהלוכה את הכנסייה, כשבסופה הפטריארך נושא את הרליקט הקדוש מתחת לאפיריון.DSC_6024DSC_5969
DSC_4420

עם תום התהלוכה כורעים הכמרים אל מול הפטריארך ונושאים את תפילת "קירי אלייסון" (אדוני הושיע) בעבורו.DSC_5998

לסיום הפטריארך מחלק לחם מבורך בדירתו.DSC_4482

 הטבילה בירדן
הטקסים הקתולים

היום בו יוחנן המטביל הטביל את ישוע (האפיפני עבור העדות המזרחיות החוגגות על פי הלוח היוליאני) הוא השישי בינואר. טקסי החג מנוהלים על ידי הנזירים הפרנציסקנים (בארץ – הקסטודיה טרה סנקטה) שעורכים אותם ביום הראשון שאחרי השישי לינואר. עד 2011 היו הטקסים נערכים באוקטובר, בגלל תנאי מזג האויר, אך מאז ששיפצו את אתר הטבילה ויש בו מקלט מגשם עברו לתאריך הנכון. מתחילים במינזר הפרנציסקני ביריחו, עוברים לאתר הטבילה ומסיימים בקרנטל. באתר הטבילה מתחילים בתהלוכה היורדת ממינזר יוחנן המטביל אל האתר, אחריה תפילה, טבילת תינוקות, התזת מים קדושים ומיסה.DSC_5265DSC_5401

טבילת תינוקות במי הירדן. הקסטוס (ראש הקסטודיה טרה סנקטה) מקדש את המים, טובל את התינוק שלוש פעמים (בשם האב, הבן ורוח הקדוש) ומושח אותו בשמן. בטבילה הקתולית, לעומת האורתודוקסית, רק יוצקים מים מקודשים על ראש הנטבל.DSC_5362DSC_5472

נוצריה חדשה, תינוקת מתוקה מירושלים, נטבלה בשם מריה בווארדי על שם הקדושה מאעבלין, הקדושה הקתולית היחידה מארץ ישראל.DSC_5478

הקסטוס מזה מים קדושים על הקהל. הדבר נקרא אספרגס (Asperges): "תחטאני באזוב ואטהר…" (תהילים נ"א, ט') – כך מתורגמת המילה 'תחטאני' בוולגטה.DSC_5511

לפני המיסה (ולפני כל עבודת קודש) מסירים מהקסטוס את המיטרה (כובע הבישוף).מיטרה קתולית 1DSC_5559

מוסיפים מעט מים ליין ההופך לדמו של ישוע. בבשורה על פי יוחנן (י"ט, 14) כתוב "אחד מאנשי הצבא דקר את צידו וכרגע יצא דם ומים".DSC_5525DSC_5533DSC_5560DSC_5577DSC_5589DSC_5422

 הטבילה בירדן
הטקסים האורתודוקסים

האפיפניה (ההתגלות) מציינת אצל העדות המזרחיות את יום הטבלתו של ישוע בירדן על ידי יוחנן המטביל, יום התגלותו כמשיח ותחילת פעילותו. ביום זה, 6 בינואר לפי הלוח היוליאני שהוא ה-18 בו לפי הלוח הגרגוריאני, מקיימים האורתודוקסים טקס קידוש מי הירדן. בהזדמנות זאת צליינים רוסים טובלים במי הירדן (קרים, סוחפים ומזוהמים בינואר) כשהם לבושים בתכריכים אותם יניחו על אבן המשחה בכנסיית הקבר ובבוא יומם יעטו אותם בקבר. התכריכים הם בעצם חלוק בד ההופך שקוף במגע עם המים. הטקס מתחיל במינזר הנטוש "קצר אל-יהוד", לאחריו תהלוכה אל הירדן ושם, לאחר תפילה ארוכה, קידוש המים: הפטריארך זורק למים שלוש פעמים צלב צרור עם עלי ריחן, משחררים יונה לבנה (כשישוע טבל ירדה עליו רוח הקודש בדמות יונה) ולאחריה טובלים הרוסים. צולם ב-2012.epiphany 1epiph. ort. 16 7epiph. ort. 16 6epiph. ort. 16 5epiph. ort. 16 4epiph. ort. 16 3epiph. ort. 16 2epiph. ort. 16 1DSC_6133DSC_6415epiphany 76

DSC_2626DSC_5903DSC_5916הירדנים בנו בגדה המזרחית של הירדן בשנים האחרונות אתר טבילה, כנסיות ומינזרים: המגדל והכנסייה נמצאים בגדה המזרחית.epiphany 4

הסורים, הקופטים והאתיופים עורכים את טקסיהם למחרת, ב-19 לחודש. קודם באים הסורים, עורכים מיסה יפה ולאחריה יורדים, בליווי תזמורת, אל הירדן. מוליכים אדם הנושא בקבוק של מים שיקודשו ופניו מכוסים במטפחת. למה? – אין איש יודע. את המים הבישוף מקדש אל מול פני הקהל. הבישוף משחרר שתי יונים ולאחר מכן הוא זורק צלב מקושט בפרחים למים שלוש פעמים ואחר כך מזה את המים בעזרת הצלב על הרהל. הקהילה הסורית של ירדן עורכת את הטקס במקביל בגדה הירדנית, כמו תמונת ראי.syrians 1Untitled-1DSC_6335DSC_6355DSC_4631
DSC_6381
DSC_6382DSC_6372DSC_4660DSC_4652
syrians 6

לקופטים טקס קצר ופשוט של קידוש מי הירדן. הכוהנים מקדשים את המים, מזים אותם על המשתתפים ואחר כך בני הקהילה הקופטית ממלאים מיכלים במים המקודשים.copt 1copt 2 copt 3

האתיופים באים אחרונים. לאורך הירדן, דרומית לאתר הטבילה, יש שורה של מינזרים נטושים, כולם ממוקשים. פותחים לאתיופים את השער והם צועדים אל המינזר הנטוש שלהם. זאת הזדמנות לראות את הנוף הסוריאליסטי של המינזרים הנטושים. על הדרך, מול המינזר הממוקש שלהם, הם עורכים טקס קצר. לאחר מכן הם שבים בתהלוכה, בראשה ה"מזמרות" וה"מזמרים" – צעירים בתלבושות צבעוניות עם תופי קבארו גדולים, שרים ורוקדים. כשהם מגיעים לאתר הטבילה מצטרפים אליהם אריתראים, גם הם בבגדים צבעוניים, וכולם יוצרים מעגלי ריקודים. לאחרונה התחילו גם האתיופים והאריתראים לטבול בירדן (בתכריכים של הרוסים).Jordan Monastaries 3Jordan Monastaries 4eth 1eth 2eth 3

eth 4

בשנת 2015 הגיעה גם קבוצה גדולה של אריתראים, ב-19.1, לחגוג את האפיפניה. את התבות ("לוחות הברית") נושאים על הראש מתחת לשמשייה צבעונית, כשם שהיהודים האתיופיים נושאים את האוריתה. ar 1ar 2ar 4ar 5

ar 6

 

 טימקט
טקסי האפיפניה של האריתראים 22.1.2015

חג האפיפניה באתיופיה מכונה טימקט, והוא אחד החגים החשובים שם. באקסום מוציאים את ארון הברית, הסגור כל השנה בכנסייה מיוחדת, ומובילים אותו בתהלוכה למקווה מים עתיק. בישראל חוגגים האתיופים באופן רשמי ב-19 לינואר. אלפי האריתראים השוהים בארץ, שחלקם שייכים לכנסייה האתיופית וחלקם לעדה שפרשה ממנה, חוגגים בשבת הסמוכה לתאריך, כי שבת הוא היום החופשי שלהם.                                                                                         DSC_6519

לקראת הצהריים מתחילות להגיע קבוצות של אריתראים באוטובוסים. הם באים אל האתר בשירה ובריקודים, מלווים אותם תופי הקבארו הגדולים. הגיעו כחמישים אוטובוסים.DSC_7086

בראש כל קבוצה רוקדים, שרים ומתופפים המזמרים. אלו צעירים בלבוש צבעוני השונה לכל קבוצה ותפקידם להרבות שמחה והתלהבות. בכניסה לאתר מקבלים את פני הבאים שלושה אנשי דת עם פעמון ותמונות מהמולדת ואוספים תרומות.

DSC_6682

DSC_7075

חלק מהבאים מקיימים תפילות, טקסים וריקודים בקבוצות קטנות בסככה.DSC_6871DSC_6879DSC_6998

האתיופים מתפללים שעות ארוכות בעמידה. לשם כך יש לנזירים ולאנשי הדת מקוֹּמיות (מלשון 'לקום') – מטות ארוכים שעליהם משעינים את הסנטר בעת תפילה בעמידה. יש גם ריקודים שבהם מניפים את המקומיות.DSC_7027

רוב הבאים מתרכזים בכיכר המרכזית, שם נוצר מעגל רוקדים עצום, ובעצם, כמה מעגלים קונצנטריים. כולם רוקדים, שרים ומוחאים כפיים לקול התופים. מרכז המעגל רוקדים הילדים.DSC_6710DSC_6959DSC_6990DSC_6979DSC_6752

רבים מהבאים עומדים בתור ארוך, לבושים בתכריכים, כדי להגיע למקום הטבילה. מילא הרוסים, הרגילים לקור, אבל האריתראים זקוקים ללהט דתי רב כדי להיכנס ביום קר אל המים הקפואים. בשלב מסוים יורדת לירדן חבורה גדולה ומקיימת טקס קידוש מי הירדן בעזרת צלב עץ .

DSC_6568

DSC_7013

  קידוש הירדן של הארמנים 
הטקס הארמני נדחה ב-2016 ליום ראשון, 31.1.16

הארמנים חוגגים את האפיפניה בקידוש מי הירדן אחרונים מכל העדות הנוצריות. מקהלת פרחי הכמורה מתפללת ושרה בעת שהבישוף יוצק מעט שמן מירון למי הירדן ולאחר מכן זורקים פעם אחת צלב מפואר קשור בחבל ומושכים אותו חזרה. ממול, באתר הטבילה הירדני, מתכנסים כמה עשרות ארמנים אזרחי ירדן ומנהלים טקס דומה ותקשורת צעקות עם קרוביהם הישראלים. כה קרוב אך כמה רחוק…DSC_6030DSC_6071DSC_6042DSC_6138DSC_6121

DSC_6133

 החג הקופטי 
יומו של אנטוניוס 30.1.2017

הקדוש אנטוניוס המצרי (להבדיל מאנטוניוס מפדואה) נחשב למייסד הנזירות (פאולוס המצרי נחשב לנזיר הראשון). אנטוניוס היה אציל צעיר ועשיר באלכסנדריה. לפי המסורת הקופטית הוא ראה יום אחד לוויה שבה המת נישא באלונקה כשידיו פשוטות לצדדים. לשאלת אנטוניוס ענו לו המלווים שכך ביקש האיש להיקבר כדי שכולם יראו שאיננו נושא אתו דבר לקבר. אנטוניוס קלט את המסר, חילק את רכושו לעניים והלך למדבר. לימים הגיעו אליו הרבה תלמידים וכך נוצרה תנועת הנזירות.
העדה הקופטית בירושלים היא הקטנה בעדות הנוצריות החשובות בעיר. בטקס, שהתקיים בכנסיית אנטוניוס הקדוש, הכנסייה הראשית של הקופטים בירושלים ששוכנת במתחם שלהם הצמוד לכנסיית הקבר, השתתפו רק כחצי תריסר אנשי דת וכמספר הזה נשים מהקהילה.DSC_7181

בתחילת הטקס מתקיימת תפילה.  את השירה הליטורגית הקופטית מלווים רק שני כלי נגינה: משולש ומצלתיים.DSC_7205DSC_7244DSC_7216

לקראת המיסה מחלקים לאנשי הדת בגדים לבנים שהם לובשים אותם מעל לבגדי הנזירות השחורים.DSC_7257DSC_7329DSC_7365

בתחילת המיסה מגישים לבישוף סל עם ככרות לחם והוא בודק ובוחר את המתאים ביותר לשמש כלחם הקודש. הוא עוטף אותו במפית המיועדת לכך ומציג אותו לפני הנאספים. מנהג זה ייחודי לקופטים.DSC_7297DSC_7314DSC_7383DSC_7385DSC_7395

לאחר שהנשים קיבלו את הקומוניון (בחדר צדדי, לא ניתן לצלם), הן מקבלות מהבישוף ככרות לחם מבורך.DSC_7423

בסיום הטקס נאספות הנשים שהשתתפו בו לפני הבמה והבישוף מזה עליהן בידו מים מקודשים.DSC_7403

 טיש של ט"ו בשבט
בחצר קודש חוג חתם סופר בבני ברק, ערב ט"ו בשבט תשע"ה 3.2.2015DSC_4967

קהילת חוג חת"ם סופר נוסדה בארץ ישראל בשנות השלושים של המאה שעברה,על ידי יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה. בשנות החמישים והשישים התפתחו קהילות חוג חת"ם סופר בכמה מקומות בישראל. המרכז הבולט ביותר היה בבני ברק, שבה נוסדו שלוש קהילות, האחת בראשות הרב יצחק שלמה אונגר זצ"ל, השנייה בראשות הרב י.צ. ברנפלד, מצאצאי החת"ם סופר, והשלישית בשיכון ה'. הטיש בו הייתי היה בקהילה שנוסדה על ידי הרב אונגר והת-פתחה לחצר חסידית לכל דבר. יש קהילות "חוג חת"ם סופר" גם במקומות אחרים בארץ.DSC_4993

האדמו"ר מוביל את השירה, דורש ואחר כך טועם כזית (זית) ומחלק פירות לחסידים.DSC_5010DSC_5058DSC_5067DSC_5082DSC_5090DSC_5128DSC_5075

 

  אפיפניה ארמנית  ארמנית 

הארמנים, החוגגים את חג המולד רק ב-18.1, חוגגים גם את האפיפניה (ההתגלות) אחרי כולם, ב-26.1. אחרי טקס יפה בכנסיית סורפ האגופ מוזמנים בני הקהילה לדירתו המפוארת של הפטריארך ומתכבדים במאכלים סמליים לחג ולעונה. בסוף עומדים בתור וכל אחד מקבל תפוז יפה מהפטריארך, סמל לשפע הצפוי בשנה החדשה.345

 הצגת ישוע בבית המקדש 

ב-26.2 חוגגים הארמנים את יום הצגת ישוע בבית המקדש – למעשה טקס פדיון הבן (ישוע היה בכור רחם אימו). משום מה נוהגים הארמנים לערוך את הטקס בכנסיית סורפ האגופ בערב בחושך, לאור נרות בלבד. הילדים מקבלים פנסים עשויים מקליפת תפוז שתוכו הוצא ואחרי הטקס מדליקים מדורה בחצר המינזר. הצעירים קופצים מעל לאש והצעירות מתפעלות מגבורתם.Untitled-1Untitled-Untitled-3Untitled-4Untitled-5CeremonyPics56CeremonyPics57

אאאאUntitled-6

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>